ת"א 12238-05-23

תקציר

השופט קבע כי יש לדחות את הבקשה. הבקשה נועדה לזמן את רו"ח ברטוב, בורר מכריע, להעיד על פסק דינו המכריע. השופט הסביר כי תפקידו של רו"ח ברטוב דומה לתפקידו של בורר, והצדדים הסכימו להסכים לפסק דינו. לפיכך, החלטתו הייתה סופית, ולא ניתן היה להשתמש בראיות חיצוניות מחייבות כדי להפריכה, אלא במקרים חריגים של חריגה מסמכות, או חוסר הגינות. השופטת הדגישה כי עצם מטרתו של בורר מכריע היא ליישב סכסוכים במהירות וביעילות, ויש לשמור על כיבוד הסכמת הצדדים. המבקשים ביקשו לזמן את רו"ח ברטוב להעיד בסוגיות חשבונאיות מורכבות, אולם השופט הבהיר כי יש לפרש את החלטת הבורר באמצעים משפטיים ולא בעדותו. מאחר שהמקרה הנוכחי לא נכנס לגדר הנסיבות החריגות, הבקשה נדחתה, והמבקשים חויבו בהוצאות המשיבים. לבסוף, השופט הציע לצדדים לשקול מחדש את סיום ההליך בהסכמה או בהגשת סיכומים במקום ראיות מיותרות, וביקש מהם להגיב בתוך 20 יום.