ע"פ 291/13

תקציר

הערעור על גזר דינו של מערער נדחה, תוך שמירה על העיקרון לפיו על ערכאת הערעור להתערב בהחלטות גזר הדין רק בנסיבות חריגות שבהן נראה כי העונש חמור יתר על המידה. עניינו של המערער במתן גזר דין מבלי שבית המשפט המחוזי יישם כראוי את תיקון 113 לחוק העונשין, המתווה הליך גזר דין בן שלושה שלבים. עם זאת, למרות הפיקוח הפרוצדורלי, העונש שהוטל נמצא ראוי ובתוך הרף הנמוך יותר של העונשים האפשריים הקבועים בחוק. מדובר בעבירה של סיכון חיים במזיד בכביש, עבירה חמורה בשל מסוכנותה הפוטנציאלית למשתמשי הדרך וזלזול באכיפת החוק, המצדיקה ענישה חמורה הקבועה באופן מסורתי למינימום של ארבע שנות מאסר בגין עבירות מסוג זה. על אף שמעשיו של המערער גרמו לנזק למשתמשי הדרך, נשקלו מספר גורמים מקלים. אלה כללו את מאמציו של המערער למנוע נזק באמצעות בלימת רכבו, הודאתו והבעת חרטה, ופיצויים ששולמו לקורבנות. מצבו המשפחתי המורכב, היותו המפרנס העיקרי של המשפחה בישראל, והרשעותיו הקודמות בגין שהייה בלתי חוקית בישראל נשקלו בהקלה, במיוחד לאור העובדה שעבירות אלו היו קשורות קשר הדוק לנסיבות המשפחתיות שלו. למרות גורמים אלה, עברו הפלילי של המערער לא היווה דפוס של עבירה רגילה, אך הוכר הצורך בעונש שישקף את חומרת מעשיו האחרונים. בעקבות זאת התקבל גזר דינו של בית המשפט המחוזי והערעור נדחה, וההחלטה ניתנה סופית ביום 22.12.2013.