עמ"ה 2102/99

תקציר

פסק הדין מקבל את העתירות שהגישו שתי קבוצות העותרים, ומורה על ביטול ההחלטה לאשר הקמת תחנת דלק משני טעמים עיקריים. ראשית, ההחלטה המאשרת לא הביאה בחשבון את היעדר דרכי הגישה המוסדרות לתחנת הדלק, והסתמכה על פתרון זמני שאינו ראוי לפתרון מקצועי וכולל הנדרש למקרה כזה. החלטת ועדת התכנון לאשר את היוזמה מבלי להתחשב בדרכי הגישה הייתה בלתי חוקית, ופסק הדין הקודם שדחה את היוזמה בנימוק זה היה נכון. שנית, ההחלטה המאשרת לא עמדה בדרישות תמ"א 18 המחייבות מרחק אווירי של 80 מטר לפחות בין תחנת הדלק למוסדות חינוך. למרות שלא הוקם מוסד חינוכי על פי תכנית חצרות המושבה, התכנית להקמתו העתידית של המוסד כבר אושרה עקרונית, ולכן יש להקפיד על מרחקי הבטיחות הנדרשים. פסק הדין מותח ביקורת גם על התנהלות הוועדה המקומית לאורך כל ההליך, ומציע למבקר העירייה לבחון את פעולותיה. העותרים זכאים להחזר הוצאות העתירה בסך 8,000 ₪ מהוועדה המקומית, כולל מע"מ וריבית כדין.