רע"א 18851-02-21

תקציר

המערערת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטה לדחות את בקשתה לדחות את התביעה נגדה או לחילופין להפריד בין נתבעים רבים ששמם מופיע בתביעה. הבקשה התקבלה, והערעור התקבל בחלקו. השופט מצא כי בעוד שהחלטת בית משפט קמא כי יש לדחות את הבקשה לדחיית התביעה הייתה נכונה, היא הייתה מוקדמת מדי. המועד המתאים לבקשת דחייה כזו, אם יש צורך בכך, יהיה לאחר הגשת כתב ההגנה. עוד מצא השופט כי שגה בית משפט קמא בהחלטתו בסוגיה השנייה, הנוגעת לצירוף מספר נתבעים לאותה תביעה. השופטת ציינה כי השאלה האם קיים יתרון פרוצדורלי בבירור טענות יחד צריכה להיבחן על רקע הסכסוך כולו, לרבות טענות ההגנה. גם הכרעתו של בית משפט קמא בסוגיה זו הייתה מוקדמת מדי ולא הביאה בחשבון את מלוא מורכבותו של התיק. לפיכך, בעוד שבקשת המערערת להפרדת התביעות נדחתה, הסיבה לדחייה הייתה משום שהבקשה הוגשה בשלב מוקדם מדי של ההליך. המערערת שמרה לעצמה את הזכות לפנות שוב לבית משפט קמא בשלב מאוחר יותר. ההחלטה התקבלה בהיעדר שני הצדדים, ולא נפסקו הוצאות.