עת"מ 13466-03-10

תקציר

בית המשפט בחן את הטענות שהציגו העותרים ומצא כי החלטת הוועדה המחוזית שלא לדרוש תסקיר השפעה על הסביבה הייתה סבירה ובהתאם לתקנות החלות. הוועדה התייעצה עם הגורמים הרלוונטיים וביססה את החלטתה על נתונים עובדתיים וחוות דעת מומחים, ושיקול דעתה הופעל באופן סביר. באשר לטענות העותרים כי התכנית הפרה הוראות של תכניות מתאר שונות, מצא בית המשפט כי הוועדה עמדה בדרישות התכניות. הוועדה הזמינה את הרשויות הרלוונטיות להביע את דעתן, והתוכנית אושרה על ידי הגורמים הדרושים. כמו כן, בית המשפט ציין כי המתקן תוכנן באזור המיועד לטיפול בשפכים ולא באזור רגיש מבחינה סביבתית, והחלטת הוועדה על מיקום המתקן הייתה סבירה ובתחום מומחיותה. עוד טענו העותרים כי התכנית אושרה ממניעים פסולים, אך גם טענה זו לא מצא בית המשפט הצדקה והדגיש כי החלטת הוועדה התבססה על שיקולים תכנוניים מקצועיים. לבסוף, הגיע בית המשפט למסקנה כי שיקולים סביבתיים טופלו כראוי וכי האינטרס הציבורי הוגש. משכך, דחה בית המשפט את העתירה ופסק הוצאות משפט לוועדה ולמשיבים.