בד"מ 103/06

תקציר

פסק דין זה נובע מתלונה שהוגשה נגד נתבע-עורך דין על ידי הוועדה המחוזית תל אביב. מקורה של התלונה נגד הנתבעת בהתקשרותה עם חברה בבעלות בעלה, שנקלעה לקשיים כלכליים. הנאשם, שניהל את החברה, הואשם במשיכת שיקים לפירעון לחברה אחרת, ת', שלא כובדו על ידי הבנק בשל מחסור בכספים. בנוסף, חתמה על שטר חוב כערבה לחברה, שגם הוא לא נפרע. מעשים אלה היוו עבירות אתיות של התנהגות שאינה הולמת עורך דין ופגיעה בכבודו של מקצוע עריכת הדין. עבירה נוספת הייתה אי מענה לפניית לשכת עורכי הדין בנוגע לתלונה. בית המשפט קבע את קבילות שטר החוב וההמחאות כראיה, וקבע כי הם אכן תקפים וקבילים. עם זאת, הנאשם זוכה מהאישום הנוגע לאי פירעון שטר החוב בשל היעדר ראיות מספיקות לדרישה משפטית לפירעונו. באשר לעבירה של משיכת שיקים ללא כיסוי, מצא בית המשפט כי החתימות על השיקים אכן היו של הנאשם. כמו כן אושרו מסירת השיקים והצגתם לפירעון. כמו כן נקבע כישלונה של הנתבעת להשיב לפניות הלשכה. כתוצאה מכך, הורשע הנאשם בהתנהגות שאינה הולמת בכך שמשך חמישה שיקים ללא כיסוי ולא השיב ללשכת עורכי הדין. פעולות אלה נחשבו גם לפגיעה בכבודו של מקצוע עריכת הדין. בשלב גזר הדין שקל בית המשפט את נסיבותיה האישיות של הנאשמת, והכיר בהשפעתן על עבירותיה. בית הדין התחשב גם בעברה המשמעתי הנקי ובהשפעת מעשיה על חייה. בהסתמך על פסיקה ופסקי דין מערכאות מקבילות, החליט בית המשפט על השעיה על תנאי למשך שנה, אשר תופעל אם הנאשם יבצע בתוך שלוש שנים עבירות אתיות נוספות הקשורות למשיכת שיקים ללא כיסוי או אי כיבוד התחייבויות כספיות שנגרמו לאחר מועד גזר הדין. כמו כן הטיל בית המשפט הוצאות משפט בסך 350 ש"ח שישולמו בתוך 30 יום. פסק דין זה נועד לאזן בין האינטרסים של החברה, מקצוע עריכת הדין ומצבו האישי של הנאשם, ולשקף את מורכבות גזר הדין.