ע"א 72/58

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת ארוכת שנים בנוגע לקביעת דמי שכירות לבית קולנוע שהושכר על ידי המשיבה, חברת סרטי ארמון, מהמערערת, מאיר כוכב זסלבסקי, בתל אביב. ההחלטה המקורית של בית המשפט לשכירות קבעה את דמי השכירות החודשיים על 1,984 לירות, בהתבסס על תעריף של 2 לירות למושב עבור 992 מושבי הקולנוע. על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי שהורה על חישוב מחדש של דמי השכירות, תוך התחשבות בחובת המשיב בתשלום ארנונה. העניין חזר לבית הדין לשכירות שאישר את החלטתו הקודמת. המשיב ערער שוב, ובית המשפט המחוזי הפחית את התעריף למושב ל-1.5 לירות ולאחר מכן הפחית עוד יותר את דמי השכירות הכוללים בחמישית כדי לחשב את הארנונה. לאחר מכן ערער המערער לבית המשפט העליון. השאלות המרכזיות שעמדו לשיונו של בית המשפט העליון היו האם כל אחת מההפחתות של בית המשפט המחוזי הייתה מוצדקת. רוב בית המשפט הסכים עם ההפחתה השנייה בנוגע לארנונה, אך חלק על ההפחתה הראשונה של התעריף למושב. השופטים קבעו כי בית המשפט המחוזי החליף באופן בלתי ראוי את הערכת השווי שלו בזו של בית המשפט לשכירות. התעריף של 2 לירות למושב לא היה מופרז ובית הדין לשכירות שקל כראוי הן את המאפיינים המיוחדים של חוזה השכירות והן את המדיניות הכללית של החוק. יתר על כן, בית הדין לשכירות לא היה מחויב, בהערכת דמי השכירות, להשוות את העלייה לשיעורים שנקבעו על ידי המחוקק עבור סוגים אחרים של חוזי שכירות. תחת זאת, היא נהנתה משיקול דעת רחב בעניין זה. לפיכך החליט בית המשפט העליון כי דמי השכירות ייקבעו על בסיס החישוב המקורי של 1,984 לירות לחודש, בניכוי חמישית לחישוב הארנונה, כך שהסכום הסופי יהיה 1,584 לירות לחודש. המשיב חויב לשלם למערערת בגין הערעור, לרבות שכר טרחה בגין ייצוגה המשפטי, בסך 200 לירות.