מ"ח 1298/15

תקציר

המבקש, קצין משטרה לשעבר, הורשע בעבירות שונות בעקבות עבירות תנועה, בהן נהיגה בחוסר זהירות, היזק לרכוש, שיבוש מהלכי משפט ותקיפה פשוטה. הוא נידון למאסר על תנאי, קנס ופסילת רישיון הנהיגה. המבקש ערער על הרשעתו מספר פעמים, תוך שהוא מצטט ראיות חדשות ומבקש משפט חוזר. בית המשפט דחה את בקשותיו והדגיש כי טענותיו התבססו על ראיות לא משכנעות ולא שינו את מערך הראיות המקורי שהוביל להרשעתו. גם הבקשה האחרונה למשפט חוזר, שהתבססה על גרסה שונה של עד ההגנה לאירועים, נדחתה. השופט ציין את השאיפה לאזן בין חשיפת האמת ומניעת הרשעות שווא לבין עקרון סופיות הדיונים, והגיע למסקנה כי מאמציו הבלתי נלאים של המבקש אינם מהווים עילה מספקת למשפט חוזר, שכן הראיות שהוצגו אינן מצדיקות בבירור משפט חוזר. ההחלטה הדגישה את בעיות המהימנות סביב עדי המבקש ואת חוסר המהימנות של הראיות החדשות, במיוחד נוכח הזמן הרב שחלף מאז האירוע.