דנג"צ 4601/95

תקציר

פסק הדין מקבל את העתירה, מכיר בעותר כעובד לפי סעיף 158 לחוק הביטוח הלאומי ומבטל פסקי דין קודמים של בית הדין הארצי והאזורי לעבודה. לעותר נפסקות הוצאות בסך 20,000 רופי. המשנה לנשיא ש' לוין והשופטים י' זמיר, מ' חשין ואחרים מסכימים עם חוות דעתו של הנשיא ברק, המתמקדת בהגדרת "עובד" ומדגישה את חשיבותה לפרשנות דמי אבטלה. פסק הדין מדגיש כי בעוד ש"עובד" נתפס באופן מסורתי כמי שנמצא במערכת יחסים חוזית, הגדרה זו התפתחה, ומטרת החוק היא להגשים את מטרות הביטוח הלאומי. השופט חשין מדגיש כי ההגדרות המשפטיות ההיסטוריות של "עובד" צריכות להתאים למציאות הכלכלית והחברתית העכשווית וכי יש לפרש כל חוק על פי תכליתו והקשרו. פסק הדין מדגיש את הצורך בפרשנות גמישה של המונח "עובד" המשקפת את יחסי העבודה המודרניים, ומציעה מעבר מהגדרות חוזיות נוקשות לשיקולים רחבים יותר. החלטה זו נועדה ליצור הרמוניה במערכת המשפט תוך הבטחת מימוש כוונת ביטוח אבטלה, ובכך לבסס הבנה רחבה וכוללנית יותר של מי זכאי להיות עובד.