עת"מ 62775-12-18

תקציר

העותרים, אזרחים ישראלים ופעילי זכויות אדם, הגישו למשרד החוץ בקשה לפי חוק חופש המידע (FOL), ובה ביקשו פרטים על חוקרי השואה שאישרו או הכינו הצהרה משותפת של ראש הממשלה ושר החוץ בנוגע לקשריה של פולין ואחריותה לשואה. משרד הפנים דחה את הבקשה, בנימוק של פגיעה אפשרית ביחסי החוץ של ישראל וחריגים אחרים במסגרת ה-FOL. לאחר מכן הגישו העותרים עתירה נגד החלטת משרד הפנים. בית המשפט דחה את העתירה. היא מצאה כי אי גילוי המידע מוצדק בהתבסס על סעיף 9(ב)(7) לפקודת ההוצל"פ, המתיר אי-גילוי אם היה תנאי לקבלת המידע. בית המשפט איזן בין האינטרס באי-גילוי – בשל רגישותו של המידע והפגיעה האישית הפוטנציאלית ביועצים – לבין האינטרס הציבורי בחשיפה, והגיע למסקנה כי משרד הפנים אינו צריך למסור את המידע המבוקש. בנוסף, בית המשפט דן ודחה את הטענות האחרות של המשרד לאי גילוי, לרבות הפגיעה הפוטנציאלית ביחסי החוץ של ישראל ובתפקודו התקין של המשרד. טענותיהם הרבות של העותרים בנושאים אחרים נדונו מעבר לתחום העתירה, ובית המשפט הבהיר כי הוא אינו נוקט עמדה לגביהן. לבסוף הורה בית המשפט לעותרים לשלם את שכר טרחת עורך הדין של משרד הפנים.