רע"א 4230/90

תקציר

פסק הדין עוסק בשני ערעורים שהגישה הרשות הפלסטינית על פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים, שדחה את בקשת המערערים לבטל פסק בוררות שניתן בבוררות בין הצדדים. פסק הבורר אישר את טענותיה השונות של המשיבה וכלל מנגנון להצמדת התשלומים למדד המחירים לצרכן, לצד עמלת גבייה של 5% בגין כל עיכוב בתשלומים. המערערים טענו כי יש לבטל את פסק הבוררות משום שדמי הגבייה היו למעשה ריביות העולות על המקסימום החוקי, וכי הבורר מחויב על פי דין להקפיד על חוק פסיקת ריבית והצמדה למדד, כמו גם על חוק הריבית. בית המשפט העליון דחה את הערעור ברע"א 4320/90 ודחה חלקית את רע"א 4230/90, בקובעו כי הבורר אינו מחויב לפעול על פי הדינים הנ"ל, וכי דמי הגבייה אינם בהכרח שיעורי ריבית. בית המשפט קיבל חלקית גם את רע"א 4232/90, שהתייחס לסכום ההוצאות שנפסקו למשיב, הגדיל את הסכום ופסק למערער 50,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. השופט ש' נתניהו נתן את פסק הדין, אליו הצטרפו השופטים ש' לוין וע' גולדברג.