ב"ל 60301-12-19

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בתביעה של מיילדת ואחות לשעבר הסובלת מדליות ברגליה ובידיה, המבקשת להכיר במחלתה כפגיעה בעבודה. החלטת בית המשפט מבוססת על תיאוריית המיקרוטראומה, הטוענת כי אינספור פגיעות זעירות הקשורות לעבודה יכולות להצטבר בהדרגה ובסופו של דבר לגרום לנזק מוחשי. השופט מכיר בפסיקה המבוססת סביב תיאוריית המיקרוטראומה ובקריטריונים שיש לעמוד בהם כדי להוכיח פגיעה בעבודה באמצעות תיאוריה זו. קריטריונים אלה כוללים הוכחת תנועות חוזרות המובילות לפגיעות קלות, המצטברות לאורך זמן וגורמות לפגיעה ביכולתו של העובד לעבוד. גם פסיקות קודמות הכירו בעמידה ממושכת כבסיס עובדתי תקף למיקרוטראומה ביחס לדליות ברגליים. במקרה הספציפי הנדון, בית המשפט בוחן את עבודתה של התובעת כמיילדת ואחות. נמצא כי במהלך עבודתה כמיילדת ביצעה התובעת פעולות חוזרות ונשנות בידיה ועמדה לפרקי זמן ממושכים תוך ביצוע תנועות קלות בסמוך למיטת היולדת, דבר המצדיק מינוי מומחה רפואי להערכת הקשר הסיבתי בין עבודתה למחלותיה. עם זאת, באשר לעבודתה כאחות, בית המשפט מגיע למסקנה כי מעשיה המתוארים של התובעת אינם מהווים בסיס עובדתי למיקרוטראומה ביחס לכפות ידיה, שכן הם כרוכים במטלות מגוונות ואינם חוזרים על עצמם במידה מספקת. עם זאת, בית המשפט מקבל את טענת התובעת כי עבדה בעמידה ממושכת כאחות. בהתחשב בעדותה של התובעת כמהימנה, בית המשפט קובע כי נקבעה תשתית עובדתית לנזק הנטען ברגליה באמצעות מיקרוטראומה. לפיכך, ימונה מומחה רפואי שיבחן את הקשר הסיבתי בין עבודתה של התובעת כאחות לבין הדליות ברגליה. ההחלטה מדגישה את חשיבותה של גישה של כל מקרה לגופו בהכרה בנפגעי עבודה ומבהירה את הנורמות והקריטריונים לתביעות המבוססות על תיאוריית המיקרוטראומה. במקרה זה, מחלותיה של התובעת במהלך עבודתה כמיילדת מצדיקות בירור נוסף, בעוד שעבודתה כאחות אינה מצדיקה. פסק הדין מהווה תזכורת לכך שהערכה מקיפה של הנסיבות הספציפיות והתשתית העובדתית היא חיונית להכרעה בתביעות נפגעי עבודה על פי תיאוריית המיקרוטראומה.