עת"מ 40366-06-15

תקציר

העותרת, יחד עם גב' חכמון ג'וארה, היא בעלת חנות בשטח של 50 מ"ר בבת ים החייבת בארנונה ובחיובי מים. העתירה, שהוגשה בשנת 2015, מבקשת להבהיר טעויות חשבונאיות בנוגע לחיובים משנת 2000, לרבות הנחת נכות שנפסקה בשנת 2001 וחיובי מים לצריכה שהעותרת לא השתמשה בהם לכאורה. המשיב, לעומת זאת, טוען כי יש לדחות את העתירה בעילה של חוסר תקינות, שיהוי וחוסר סמכות, שכן הנושאים היו צריכים להיות מופנים למינהל ארנונה. בית המשפט מסכים כי העתירה הוגשה באיחור וכי את מרבית התביעות היה צריך להפנות למינהל הארנונה, ולכן דוחה את העתירה בנימוקים אלה. עם זאת, השופט מביע אי נוחות מכך שלא שמע את טענת העותר בדבר חיובי צריכת מים בלתי סבירים, וממליץ למשיב לשקול הארכת המועד להגשת התנגדות לעותר. באשר לטענת ההתיישנות בגין חובות שנצברו לפני שנת 2000, מבחין בית המשפט בין חובות שאושרו בפסק דין לבין חובות שלא, וקובע כי על הליכי הגבייה המנהלית לעמוד בהתיישנות. מאחר שלא ניתן היה לקבוע את מקורו של החוב לפני שנת 2000, מתייחס בית המשפט לחוק ההתיישנות וקובע כי העותרת אינה חייבת לשלם חובות כאמור שהצטברו לפני 31.12.1999 ולא נכללו בפסק דין. לפיכך העתירה נדחית, ללא צווים בדבר הוצאות, והמשיבה מתבקשת לשקול מחדש את מסגרת הזמן להתנגדות העותר.