בג"צ 318/75

תקציר

במקרה זה דן בג"ץ במחלוקת הנוגעת לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, כפי שתוקן בשנת 1967. העותרים, שביקשו להקים שכונת מגורים על קרקע בחדרה, נתקלו בדחייה של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה למרות שתוכניתם הראשונית תוקנה לבקשת הוועדה. לאחר שהתוכנית תוקנה ולא הוגשו התנגדויות, הוועדה המחוזית עדיין דחתה אותה, בנימוק של שיקולי צפיפות בנייה ויישור קו עם הצעת תוכנית כללית חדשה יותר לאזור. לטענת העותרים, החלטה זו גרמה להם נזק כלכלי, מה גם שכבר מכרו חלק מהדירות המוצעות. בג"ץ קבע כי רשויות התכנון יכולות אמנם לשנות את החלטותיהן, אך גם אם לא הועלו התנגדויות, יש להפעיל סמכויות אלה בזהירות כדי למנוע עוול כאשר קיימת הסתמכות משמעותית על אישורים קודמים. בית המשפט מצא את החלטת הוועדה המחוזית כבלתי סבירה, במיוחד לאור העובדה שהוועדה המקומית עדיין תמכה בתוכנית העותרים וציינה חוסר תקשורת בין תוכניות מתאר מקבילות. כתוצאה מכך ביטל בית המשפט את החלטת הוועדה המחוזית, הורה על אישור תכנית העותרים והורה על תשלום הוצאות לעותרים, תוך הדגשת הצורך בשקיפות ובעקביות בהחלטות התכנוניות.