ע"א 4594/07

תקציר

הערעור מתייחס לקטינה שלמדה בבית ספר ישראלי ונטען כי נפצעה לאחר שתלמיד אחר דחף אותה במהלך הפסקה במאי 2001. בשל היעדר ראיות ועדויות עדים, דחה בית משפט השלום בחיפה את תביעת התלמיד לפיצויים מבית הספר ורשויותיו. התלמידה ערערה על החלטה זו, בטענה כי בית הספר אחראי לפציעותיה. עם זאת, ערכאת הערעור אישרה את החלטת הערכאה הנמוכה יותר באשר לסיבת האירוע, שכן לא שוכנעה כי המשיבים אחראים לדחיפה ולנפילה שבאה בעקבותיה. חובת הזהירות של בית הספר כלפי תלמידיו לא נחשבה מוחלטת, והפיקוח שניתן בהפסקה היה סביר. עם זאת, בית הדין לערעורים מצא כי התנהלות הנהלת בית הספר במצב לאחר הנפילה עלולה הייתה לגרום לתלמיד מצוקה נפשית, בפרט כאשר היא נשלחה לבדה הביתה והושארה ללא השגחה. משכך, פסק בית המשפט לתלמיד פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 10,000 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט מהנהלת בית הספר (המשיבה מס' 2), אך לא מבית הספר עצמו (המשיב מס' 1). החלטה זו התקבלה בהעדר הצדדים ביום 6.5.08, ועורך דינו של הסטודנט הונחה להציע תכנית השקעה לפיצוי שנפסק מאחר והסטודנט היה קטין.