ת"א 11108-02-16

תקציר

המבקשים ביקשו לקבל בחזרה את הוצאותיהם המשפטיות מהמשיבים לאחר שהתביעה נדחתה בהמלצת בית המשפט העליון בערעור מאוחד. על המבקשים הוטל נטל ההוכחה לשיעור ההוצאות שהוצאו, ובכלל זה פירוט שכר הטרחה שנגבה על ידי בא כוחם. עם זאת, המסמכים שהגישו המבקשים העלו ספקות לגבי נכונות ההוצאות הנטענות. נראה כי חלק מהחשבוניות כללו חיובים שאינם קשורים לתיק, והמבקשים לא הגישו ראיות נוספות כגון הסכם שכר הטרחה עם בא כוחם או לוחות זמנים. זאת ועוד, המבקשים לא מילאו את חובתם להוכיח כי ההוצאות היו סבירות, נחוצות ומידתיות לניהול ההליך. השופטת קבעה כי המבקשים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם באשר לשיעור ההוצאות בפועל. בהתחשב בהתנהלות הצדדים ובנסיבות שהובילו לדחיית התביעה, הפעילה השופטת שיקול דעת ופסקה למבקשים הוצאות בסך 40,000 ₪, שישולמו על ידי המשיבים. סכום זה נמצא לנכון לשפות את המבקשים מבלי ליצור הרתעה מוגזמת או אי שוויון. ההחלטה הדגישה את הצורך בגישה מאוזנת לפסיקת הוצאות, הבטחת גישה לצדק תוך התחשבות בהתנהגות הצדדים ובפרטי המקרה.