ע"א 306/78

תקציר

במקרה שהוצג בפני בית המשפט המחוזי בירושלים, ביקשה המערערת להצהיר כי מחצית ממקרקעין מסוימים, הרשומים על שם בעלה המנוח, שייכים לה מכוח חוק חלוקת הנכסים בין בני זוג. למרות שהוגדרה כיורשת היחידה בצוואתו של בעלה, דיווחה המערערת למנהל מס העיזבון כי רק מחצית מהמקרקעין הם חלק מהעיזבון. הסוגיה המרכזית הייתה עניינה של המערערת להימנע מתשלום מס עיזבון על מלוא שווי הקרקע, בטענה לחלקה בבעלות טרם מות בעלה. עם זאת, בית המשפט מצא כי עניינים אלה, בפרט הנוגעים לשומה ולהטלת מס עיזבון, יטופלו בדרך הפרוצדורלית הקבועה בחוק מס עיזבון תש"ט-1949. בית המשפט קבע כי סעד הצהרתי לא יחליף הליכים סטטוטוריים אלא אם כן כל הצדדים המעורבים מסכימים או מטעמים מיוחדים תקפים. בית המשפט קמא דחה את התביעה בערעור, תוך שהוא שב וקובע כי יש להסדיר את ענייני חבות המס האישית בהתאם להליכי החקיקה הספציפיים, תוך שהוא דוחה את התביעה ואת הערעור שבא בעקבותיה מאחר שלא עמד בקריטריונים מיוחדים המאפשרים סטייה פרוצדורלית. משכך, הוטל על המערערת לשלם את הוצאות הערעור, והודגש כי היא יכולה להמשיך בתביעת חלוקת הנכסים שלה בדרך המשפטית המסורתית שנקבעה לשומות מס עיזבון.