ע"א 5923/21

תקציר

עניינו של פסק הדין בערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה שלא לפסול עצמו מלדון בתיק של שני אחים המערערים על חלוקת הזכויות במשק החקלאי של אביהם המנוח. צוואת האב קבעה חלוקת זכויות במשק, כאשר כל אח יירש מחצית, אך פרשנותן של זכויות אלה הייתה שנויה במחלוקת. המערער ביקש מבית המשפט לפסול את עצמו, בטענה שהשופט קבע מראש את תוצאת ההליך. זאת, בהתבסס על שני אירועים: דברים שנאמרו לכאורה בעל-פה על-ידי השופט בדיון, ודברים שנאמרו בהחלטת השופט בתום הדיון. דבריה הנטענים של השופטת לא נרשמו בפרוטוקול הדיון, והמערערת לא ביקשה לתקנו. באשר לאמירות הכתובות בהחלטה, מצא בית המשפט כי הן אינן מצביעות על משוא פנים כלפי צד אחד, אלא משקפות את התרשמותו המשפטית של השופט מהמקרה. משכך, נדחתה בקשת הפסילה, שכן טענות המערער נמצאו סובייקטיביות וחסרות בסיס. השופט הבהיר כי בית המשפט נותר פתוח לשכנוע ולא קבע מראש את עמדתו. עם זאת, השימוש המיותר של השופט בביטוי "בשאט נפש" היה מיואש. כתוצאה מכך, הערעור על ההחלטה נדחה, ולא נפסקו הוצאות.