ת"צ 38375-06-13

תקציר

פסק הדין מאשר תביעה ייצוגית נגד רכבת ישראל בגין אי עמידה בחוק למניעת עישון במקומות ציבוריים וחשיפה לעישון. המבקשים טענו כי רכבת ישראל לא נקטה בכל הפעולות הנדרשות למניעת עישון בתחנות וברציפים, תוך חשיפת מי שאינם מעשנים לעשן סיגריות ופגיעה בזכויותיהם. השופט מצא צדק בטענה כי רכבת ישראל לא פנתה די הצורך למעשנים להפסיק לעשן, לא נקטה אמצעים סבירים ולא פנתה לרשויות המתאימות כדי להבטיח את מניעת העישון. יתר על כן, הצעדים שננקטו על ידי רכבת ישראל נמצאו בלתי מספקים, שכן הם לא הביאו לתוצאה הרצויה של עצירת תופעת העישון באזורים אסורים. השופט קבע כי טענתם העיקרית של התובעים - כי רכבת ישראל לא עשתה כל שנדרש כדי למנוע עישון - מוצדקת, וכי ניתן להמשיך בתביעה הייצוגית. הקבוצה המיוצגת בתיק זה כוללת את כל הלא-מעשנים שנחשפו או עתידים להיחשף לעשן סיגריות בתחנות הרכבת וברציפים, למעט אלה שעילת התביעה שלהם קמה לאחר אישור התובענה הייצוגית. התובעים יוצגו על ידי שני משרדי עורכי דין ועילות התביעה הן הפרת חובה חקוקה ורשלנות לפי החוק למניעת עישון. השאלות הנפוצות שיידונו הן האם רכבת ישראל הפרה את החוק, האם היה עליה לנקוט באמצעים נוספים, האם נגרם נזק לחברי הקבוצה כתוצאה מכך והאם נזק זה בר פיצוי. התובעים מבקשים צו מניעה ופיצוי של 100 ₪ לכל אירוע עבור כל חבר קבוצה. כמו כן הורה השופט לרכבת ישראל לשלם למבקשים שכר טרחת עורך דין בסך 50 אלף שקל וקבע מועד לדיון קדם משפט.