עת"א 44814-10-11

תקציר

פסק הדין מאשר את בקשת העותרת להעמיד את האיסור הגורף של המשיב על השימוש בטלפון לביקורת שיפוטית. השופט מדגיש כי שיטת המשפט הישראלית גורסת כי מאסרו של אדם מוגבל לשלילת חירותו וחופש התנועה שלו, ולכן כלוא שומר על כל זכות אנושית הנתונה לו. האיסור המוחלט על המשיב להשתמש בטלפון לתקופה ממושכת הוא בלתי סביר ושרירותי, וקיים חשש כי בכוונתו לנתק כל קשר עם משפחתו הגרעינית. לפיכך, השופט מתיר למשיב לקיים שיחות טלפון עם ילדיו, הוריו, אחותו וסבתו. בתוך כך, אושרה גם זכותו של המשיב לשוחח טלפונית עם עורכי דינו. עם זאת, השופט מאשר את ההחלטה האוסרת על המשיב לפגוש את אשתו, בשל חשש ממשי למידע מודיעיני עדכני. כמו כן מורה השופט לאפשר לבני משפחתו של המשיב לקיים אצלו ביקורים פתוחים, ומבטל את החלטת הביקור הסגור, שכן אין אינדיקציה לסיכונים פוטנציאליים הכרוכים בביקורים פתוחים. כמו כן, השופטת מאריכה את תקופת הבידוד בחצי שנה נוספת, ואין צורך לבחון את האפשרות להשאיר את המשיב בפירוד נישואין. עוד מציעה השופטת כי המבקש (שירות בתי הסוהר) יערוך "בדק בית" ויבחן מחדש את התנהלותו כלפי המשיב, תוך הדגשה כי שינויים תכופים בתנאי מאסרו עשויים להצדיק את התקפתו הישירה של המשיב על החלטות המבקש באמצעות פניות חוזרות ונשנות לבית המשפט.