ב"ל 30336-06-15

תקציר

פסק הדין נסוב סביב פגיעה בעבודה שנגרמה לתובעת ביום 15.11.09, והתביעות שהגישה לאחר מכן למוסד לביטוח לאומי (הנתבעת). התובע הגיש תביעה לדמי פגיעה בתוך שנה מיום התאונה, דרישה לפי סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי. עם זאת, התובעת לא קיבלה כל אישור או תגובה מהנתבעת בנוגע לתביעה זו עד אוקטובר 2014, חמש שנים לאחר מכן. חוסר המענה מצד הנתבע הביא לעיכוב ביכולתו של התובע להגיש תביעה עוקבת לקביעת נכות, דבר שיש לעשות בתוך 12 חודשים מיום ההכרה בתאונה. בהכירו במכשול זה, פסק השופט לטובת התובע, והודה כי אי היענות הנתבעת לתביעה הראשונית האריכה את המועד האחרון להגשת תביעת הנכות. כתוצאה מכך, התובעת הייתה זכאית לקבל קצבת נכות החל מיום 28.11.2009, מועד תחילת נכותה. בנוסף, השופטת מתחה ביקורת על נוהג הנתבעת שלא להודיע לתובעים על קבלתם או דחייתם, והדגישה את חשיבות התקשורת בשמירה על זכויות המבוטחים. הנתבע חויב לשלם לתובע הוצאות בסך 2,500 ₪, עם אפשרות לערער על ההחלטה בתוך 30 יום.