ת"א 48074-06-11

תקציר

פסק הדין מתייחס לשתי בקשות לגילוי ולעיון במסמכים מסוימים שברשות המשיבים. ההחלטה הראשונה מחייבת את המשיבים לגלות את המסמכים המפורטים בדרישת התובע ולענות על השאלונים המתאימים. ההחלטה השנייה מורה למשיבים לנהוג כך גם בבקשות הנתבעים, ונותנת להם 30 יום להיענות. נמצא כי המשיבים מילאו באופן חלקי בלבד את חובות הגילוי שלהם כפי שנקבעו בהחלטות. לפיכך, בית המשפט מורה להם להשלים את השלב הראשון בהליך הגילוי המוקדם ולהגיש תצהיר משלים עד למועד שנקבע. באשר לטענת החיסיון מטעמים דתיים, בית המשפט מבחין בין סוגים שונים של סודיות – מוחלטת או יחסית, לבין מקורות סטטוטוריים, ידועים בציבור או בפסיקה. נקודת המוצא בהליך אזרחי היא גילוי מרבי, והנטל להוכיח סודיות מוטל על התובע. על בית המשפט לאזן בין גילוי לבין אינטרסים נגדיים בכל מקרה, תוך התחשבות בסוג המידע ובצורך בגילויו. לצורך הכרעה לגופה של טענת החיסיון הדתית, המסמכים הספציפיים הנזכרים בתצהיר המשיבים ייבחנו על ידי בית המשפט לפי תקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, המאפשרת לבית המשפט לעיין במסמכים לצורך קבלת החלטה מושכלת האם טענת החיסיון מהותית. לפיכך, מונחים המשיבים להביא לעיון בפרוטוקולים של ישיבות הסינוד מיום 10.4.2008 ומיום 21.4.2008, בצירוף ההחלטות שהתקבלו באותן ישיבות ותרגום נוטריוני לעברית, החתום במעטפה עד למועד נתון. לאחר הגשה זו, בית המשפט יקבל החלטה משלימה לגבי חיסיון המסמכים ועיונם הפוטנציאלי. פסק הדין מיום 10.5.2014.