ע"א 2800/99

תקציר

פסק הדין המדובר הוא ערעור על פסק דין של בית משפט השלום בתל אביב-יפו, אשר דחה תביעה שהגיש המערער – עובד שדמי הביטוח שלו לא שולמו על ידי החברה שלו – נגד מעסיקו ומנהלה ובעל השליטה בה (המשיב). הערכאה הנמוכה יותר קבעה כי אין מקום להטיל אחריות אישית על המשיב, ובית המשפט המחוזי נעתר לכך, ולא מצא טעם לדחות את הממצאים העובדתיים שהוצגו בפסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר. בית המשפט המחוזי אישר את קביעת בית משפט השלום כי המשיב לא ביצע מעשי מרמה, מצג שווא של עובדות או פעל בחוסר תום לב, וכי גם טענת המערערת לאחריות אישית ולהרמת מסך ההתאגדות נכשלה. בית המשפט המחוזי הדגיש את הזהירות שיש לנקוט בעת הרמת מסך התאגיד, וקבע כי במקרה זה יש לשמור על אישיותו המשפטית הנפרדת של התאגיד. משכך, נדחה הערעור, והמערערת חויבה לשלם את הוצאותיו ושכר טרחת עו"ד של המשיב. פסק דין זה מחזק את עקרון האחריות המוגבלת ואת הגישה הזהירה בה נוקטים בתי המשפט בישראל בבואם לשקול הרמת מסך התאגיד.