ב"ש 295/80
החלטה עליון
תקציר
פסק הדין הנדון מאשר את החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לעצור את המערער עד תום ההליכים נגדו. המערער הואשם בגניבה ובפריצה, ובית המשפט המחוזי קבע כי הראיות המוצקות נגדו, עברו הפלילי הקודם וחומרת העבירות שבוצעו מצדיקים את מעצרו ללא ערבות. בית המשפט העליון הסכים עם הערכה זו. ראיות התביעה, לרבות טביעת אצבע והחזקת רכוש גנוב, נמצאו מספיקות כדי לגבור על טענות ההגנה, שבית המשפט מצא כבלתי משכנעות. חומרת העבירות, במיוחד בהקשר של גל התפרצויות וגניבות דומות בארץ, יחד עם עברו הפלילי של המערער, נקבעה כמסכנת את הציבור ומצדיקה את המשך מעצרו. בית המשפט העליון הדגיש כי חזקת החפות נוטה לטובת המערער בשלב זה, אך משקל הראיות והגורמים המחמירים גברו על כל שיקולי השחרור. ההחלטה הושפעה גם מהתנהלותו המהירה של ההליך המשפטי, כדי להבטיח שמעצרו של המערער לא יוארך שלא לצורך.
ב"ש 295/80 יוסף בן משה יצחקי נ' מדינת ישראל, עליון (26.10.1980)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.