תא"ק 10465-09-20

תקציר

פסק הדין דן בתשלומים השלישי והרביעי שלא הועברו במועד על ידי הנתבעים לתובע, ומהווים הפרה יסודית של ההסכם בין הצדדים. הנתבעים טענו כי בהתחשבנות שנעשתה בין הצדדים לא נמסרו המסמכים הדרושים וכי בא כוח התובעת אישר להעביר סכום נמוך יותר עבור התשלום השלישי. עם זאת, השופטת לא מצאה ראיות לטענה זו וקבעה כי על הנתבעים לשלם את מלוא הסכום כאמור בהסכם, ורק אז לבצע התחשבנות וניכויים כלשהם. כמו כן, דחתה השופטת את טענת הנתבעים כי מגפת הקורונה היוותה נסיבה מונעת שפגעה בביצוע החוזה, שכן לא נוצר מניעה קבועה, והנתבעים עצמם הציעו לשלם בתשלומים. עוד ציינה השופטת כי לא נעשה הסכם מאוחר לשינוי תנאי ההסכם המקורי, והתובעת עמדה על התנאים המקוריים, לרבות התשלומים במועד. לפיכך, ההפרה היסודית עמדה בעינה, והנתבעים חויבו לשלם את הפיצוי שנקבע בסך 150,000$ יחד עם התמורה שלא שולמה. בנוסף, דחתה השופטת את טענת הנתבעים לקיזוז, שכן לא הביאו ראיות מספיקות לכך, והורתה להם לשלם לתובע את מלוא הסכום שנקבע בהסכם, בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה, הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך כולל של 1,556,076 ₪.