רע"א 2021/20

תקציר

בתיק משפטי מורכב זה דן בית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. התיק נסוב סביב סכסוך ירושה הנוגע לחלקת קרקע יקרת ערך בבני ברק שהייתה בעבר בבעלותם של שני אחים שנפטרו. יורשיו של נכס זה חולקו לקבוצות בעלות דעות שונות בשאלה האם יש לחלק את הקרקע בעין או למכור אותה לכל המרבה במחיר. בתחילה פסק בית משפט השלום לטובת חלוקת הנכס לשני מתחמים נפרדים, בהתאם לסעיף 41(ב) לחוק המקרקעין, המאפשר חלוקה כאשר חלק מהשותפים מסכימים. עם זאת, בית המשפט המחוזי הפך החלטה זו ובחר במכרז פומבי, תוך שהוא מצטט את סעיף 40(א) לחוק המקרקעין, הקובע כי יש למכור במקומם קרקעות הנחשבות בלתי ניתנות לחלוקה או גורמות להפסד משמעותי. בית המשפט העליון בחן את העמדות והטענות שהוצגו על ידי משיבים ומבקשים שונים. בסופו של דבר, היא אישרה את החלטת בית המשפט המחוזי, וקבעה כי כפיית שותפות שלא מרצון עלולה להוביל לסיבוכים ועלויות נוספות. למרות התעקשותם של המבקשים לבחון "פירוק דו-שלבי", בית המשפט לא מצא עילה לערעור, תוך שימת דגש על פסיקה מבוססת המחייבת הסכמה הדדית להמשך הבעלות המשותפת. משכך, הבקשה נדחתה, והמבקשים חויבו לשלם את הוצאות המשפט של המשיבים המתנגדים לבקשה.