LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

בר"ע 53137-06-21

החלטה עבודה ארצי

📋
מספר הליך53137-06-21
📂
סוג הליךבר"ע
📅
תאריך1 ביולי 2021
🏛️
בית משפטעבודה ארצי
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםרונן בוקרה נ. המוסד לביטוח לאומי
👨‍⚖️
שופטיםלאה גליקסמן

תקציר

העקרונות המשפטיים והחידושים המוצגים במקרה זה מבית הדין הארצי לעבודה סובבים בעיקר סביב שיקול הדעת השיפוטי במינוי מומחים רפואיים, אמות מידה פרוצדורליות של רשות ערעור ותהליך הביקורת ההיררכי במערכת המשפט. ### עקרונות משפטיים **1. שיקול דעת שיפוטי במינוי מומחים רפואיים:** - בית המשפט מכיר בכך שההחלטה למנות או למנות מחדש מומחה רפואי נתונה לשיקול דעתו של בית הדין, כפי שנקבע בהנחיות נשיא בית הדין ובפסיקה הקיימת. - המקרה מתייחס להנחיה שפורסמה ב-10 בספטמבר 2019, המדגישה כי בתי המשפט רשאים למנות מומחים נוספים "אם ימצאו שיש צורך בכך". - פסיקה כגון Bara (National) 34426-05-18 מדגישה את סמכות שיקול הדעת הרחבה של בית המשפט קמא בהקשר זה, כאשר בתי המשפט לערעורים מגלים כבוד ניכר לשיקול דעת כזה, אלא אם כן קיימות נסיבות חריגות. **2. התערבות בערעור:** - בית המשפט חוזר ומאשר את העיקרון שבתי המשפט לערעורים בדרך כלל מגבילים את התערבותם בהחלטות שיקול הדעת של בית המשפט קמא, במיוחד בנוגע לאמצעי ביניים כמו מינוי חוות דעת מומחים. - היקף הביקורת בערעור מאופיין אפוא כמינימלי, תוך כיבוד "המרווח המתאים להפעלת שיקול דעתו הראוי" של בית המשפט קמא, ובכך לשמור על ההיררכיה השיפוטית והיעילות הפרוצדורלית. **3. סיבתיות והערכת ראיות:** - בית המשפט קובע כי לצורך הכרה בליקוי שמיעה וטנטון כפגיעות עבודה לפי סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי, אין די בעמידה בתנאי הסף בלבד. - חייב להיות קשר סיבתי מוכח בין הפגיעה לתנאי העבודה, נקודה שהמומחה הרפואי השיב עליה בשלילה, והשפיע על החלטת בית המשפט. **4. סטנדרטים פרוצדורליים למתן רשות ערעור:** - על פי סעיף 26(א) לחוק בית הדין לעבודה, רשות הערעור ניתנת רק אם הערעור עלול לפגוע באופן משמעותי בזכויות הצדדים או לגרום לעיכובים פרוצדורליים מיותרים. - בית המשפט מדגיש כי בשלב המקוצר של ההליכים, כמו זה הנדון, עדיף להימנע מעיכוב סיום התיק אלא אם כן יש סיבות משכנעות. ### חידושים משפטיים - המקרה מדגים את היישום האופרטיבי של הנחיית נשיא בית המשפט, תוך שילוב גמישות פרוצדורלית תוך כיבוד שיקול הדעת השיפוטי. - הוא מדגיש גישה מורכבת שבה בתי משפט לערעורים נוקטים באיפוק בביקורת על החלטות ביניים של שיקול דעת, ובכך מקדמים יעילות שיפוטית וכבוד למומחיות של בית המשפט. - הדגש על הסיבתיות כגורם מכריע בהכרה בפגיעה מעיד על חידוד מתמשך של הסטנדרטים המשפטיים לתביעות נפגעי עבודה, תוך הקפדה על איזון בין חוות הדעת הרפואית לבין ההקפדה על ההליכים. ### סיכום מקרה זה מאחד את העקרונות המשפטיים אשר: - מינוי מומחים רפואיים נותר נתון לשיקול דעתו של בית הדין, בהנחיית הנחיות קבועות ופסיקה. - בתי המשפט לערעורים נמנעים בדרך כלל מהתערבות בהחלטות ביניים למינוי מומחים, תוך שמירה על שיקול הדעת השיפוטי. - סיבתיות היא גורם קריטי בזיהוי פגיעות בעבודה, כאשר חוות דעת שליליות של מומחים עשויות להשפיע על תוצאות המקרה. - רשות הערעור מוגבלת מבחינת ההקשר, תוך מתן עדיפות ליעילות הפרוצדורלית ולהשפעה המהותית על זכויות הצדדים. החידושים המשפטיים מחזקים גישה מונעת פרוטוקול המאזנת בין שיקול דעת שיפוטי, יושרה פרוצדורלית ויעילות תיק, ומבטיחה כי ראיות רפואיות ותהליכי ביקורת ערעור משרתים את מטרת העל של שיפוט הוגן.

חקיקה מקושרת

חוק בית הדין לעבודהחוק הביטוח הלאומי

בר"ע 53137-06-21 רונן בוקרה נ. המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי (1.7.2021)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית