ב"ל 31482-07-20

תקציר

התובע, עובד אחזקת חשמל, הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי, בדרישה להכיר בפציעתו כקשורה לעבודה לפי תורת המיקרוטראומה. עם זאת, השופטים מצאו כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענתו. הם ציינו כי המשימות שתיארה התובעת לא בוצעו שוב ושוב מדי יום אלא השתנו בהתאם ללוח הזמנים של עבודתו. היו גם הפסקות במהלך היום, בניגוד לטענתו על פעילות רציפה. יתר על כן, עדותו של התובע לגבי תדירות ומשך הפעולות הספציפיות לא הייתה עקבית, והוא לא הביא ראיות נוספות ולא זימן עדים לתמיכה בטענותיו. השופטים הדגישו כי נטל ההוכחה מוטל על התובע, ותיאורו הכללי את פעולות עבודתו, הנעדר פרטים לגבי תדירות והיקף, אינו מספק. בנוסף, הראיות הראו כי התובע השתמש בכלים שונים ושיתף משימות עם חברי צוות אחרים, דבר שלא צוין בתצהירו. השופטים הגיעו למסקנה כי התובע לא ביסס תשתית עובדתית למיקרוטראומה בנוגע לגבו, צווארו וידיו. עוד נקבע כי עבודתו לא כללה פעולות חוזרות ונשנות כפי שנטען, ועדותו סותרת את עדותו בעניין ניתוחי צוואר ושימוש בכלים רוטטים. יתר על כן, על טענותיו הקודמות של התובע, לרבות אלה הנוגעות לפציעות ספורט, לא הוגש ערעור ולכן אינן רלוונטיות להחלטה הנוכחית. בהיעדר תשתית עובדתית תקפה, דחו השופטים את התביעה בגין מיקרוטראומה. מכיוון שמדובר בתיק ביטוח לאומי, לא היה צו להוצאות, ולשני הצדדים הייתה זכות ערעור תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.