ת"פ 3025-03-16

תקציר

לנאשם ולמתלוננת ילד משותף. המתלונן הגיע לדירת אחותו של הנאשם כדי למסור לו את ילדם, במסגרת הסדרי ראייה. בין השניים התפתח ויכוח, במהלכו העליבה המתלוננת את הנאשם. לאחר מכן תקף האחרון את הראשונה בכך שלקח את הטלפון שלה ודחף אותה. הנאשם, ללא עבר פלילי, הודה בכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון. עם זאת, ההגנה טענה כי אילו העובדות כפי שהוצגו בכתב האישום המתוקן היו ידועות מראש, התיק היה נמחק מחוסר עניין לציבור. לחילופין, לו הוצגו העובדות במשפט, היה הנאשם מזוכה על סמך הגנת הזוטות. בעוד התביעה טענה למאסר על תנאי, ההגנה ביקשה לבטל את ההרשעה. השופט הסכים עם האחרון, והדגיש את האופי המינורי של העבירה, היעדר פגיעה פיזית וההתגרות שקדמה לאירוע. כמו כן, עברו הפלילי הנקי של הנאשם, קבלת אחריותו וחלוף הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה נלקחו בחשבון. השופט החליט לבטל את ההרשעה, ובמקום זאת חייב את הנאשם לחתום בתוך שבעה ימים על התחייבות לשלם קנס של 5,000 שקל ולא לבצע עבירת אלימות לתקופה של שנה. ההתחייבות, אם לא תחתם, תגרור עונש מאסר של 20 יום. בנוסף, חויב הנאשם לשלם למתלונן פיצוי בסך 1,000 ₪, שיופקד בקופת בית המשפט עד ליום 1.12.2018. נאסר לפרסם את שמותיהם של הנאשם והמתלונן כדי לשמור על פרטיות הילד והמתלונן.