ת"א 53843-12-25

תקציר

בפסק דין זה, בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת עידית קצבוי) דן בבקשת הנתבעים לעיכוב הליכים והעברת התביעה לדיון בבוררות, בהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968. **רקע עובדתי:** התובעים, אנשים פרטיים שרכשו מקרקעין ברחובות, הגישו תביעה כספית בסך של כ-4.9 מיליון ש"ח נגד הנתבעת (חברת נדל"ן) ונגד בעל השליטה בה. לטענת התובעים, הנתבעים הפרו את הסכם הניהול שנחתם ביניהם, גבו דמי ניהול גבוהים, והטילו על התובעים חיוב כפול בגין שכר טרחה לעורך דין, בניגוד להסכם. הנתבעים הכחישו את הטענות, טענו כי פעלו למען התובעים, והגישו תביעה שכנגד לתשלום יתרת דמי ניהול. **הבקשה לעיכוב הליכים:** הנתבעים עתרו לעיכוב ההליכים והעברת הסכסוך לבוררות, בהתבסס על תניית בוררות הקיימת בסעיף 5.7 להסכם הניהול. לטענתם, עמדת הפסיקה היא שיש לכבד הסכמי בוררות, וכי התנאים לעיכוב הליכים מתקיימים במקרה זה, שכן הבקשה הוגשה בהזדמנות הראשונה. **טענות התובעים נגד הבקשה:** התובעים התנגדו לבקשה, בטענות העיקריות הבאות: 1. **ויתור על תניית הבוררות:** הנתבעים ויתרו על תניית הבוררות בהתנהלותם בהליך מקביל (ת"א 61419-01-25) – הגשת הודעת צד ג', חזרה מבקשה לעיכוב הליכים, והגשת תביעה שכנגד. 2. **חוזה אחיד ותנאי מקפח:** הסכם הניהול הוא חוזה אחיד, ותניית הבוררות בו מהווה תנאי מקפח, במיוחד לאור העובדה שהיא שוללת מהבורר חובות מסוימות (כמו כפיפות לכללי ראיות וסדרי דין) ומונעת ערעור על פסק הבוררות. 3. **חשש לפיצול הליכים והכרעות סותרות:** הפעלת תניית הבוררות תוביל לפיצול הליכים בין ההליך הנוכחי להליך המקביל, ועלולה להוביל להכרעות סותרות. **החלטת בית המשפט (נימוקים עיקריים):** 1. **תוקף תניית הבוררות:** בית המשפט בחן את לשון תניית הבוררות וקבע כי היא פשוטה וברורה, ומכילה על כל סכסוך הנוגע להסכם הניהול. על פניו, חלה התניה גם על המחלוקת הנדונה. 2. **הטענה בדבר חוזה אחיד ותנאי מקפח:** * **חוזה אחיד:** בית המשפט קיבל את טענת התובעים כי הסכם הניהול מהווה חוזה אחיד, בהתבסס על האינדיקציות שהציגו התובעים (נוסח אחיד, אי-גמישות במו"מ). * **תנאי מקפח:** למרות שהתניה נופלת לגדר חזקת קיפוח לפי סעיף 4 לחוק החוזים האחידים, בית המשפט בחן האם היא מקפחת בהתאם למבחן הקיפוח הכללי (סעיף 3 לחוק). נפסק כי התניה אינה מקפחת, משום שזהות הבורר נקבעת בהסכמה או על ידי ראש לשכת עורכי הדין (ולא נכפתה על ידי הנתבעים), והבורר כפוף לדין המהותי. כמו כן, התובעים נכונות לוותר על שחרור הבורר מכפיפות לדיני ראיות וסדרי דין, ובכך ניטל העוקץ מטענה זו. 3. **הטענה בדבר ויתור על תניית הבוררות:** * **הליך מקביל:** בית המשפט דחה את הטענה כי הנתבעים ויתרו על תניית הבוררות בהליך המקביל. נקבע כי הנתבעים לא היו צד להסכם הניהול בהליך המקביל, והתנהלותם שם נבעה משיקולים טקטיים ופרוצדורליים בלבד. * **עמדות סותרות:** בית המשפט דחה את טענת התובעים בדבר חוסר תום לב בשל עמדות סותרות של הנתבעים, וציין כי גם התובעים עצמם הביעו עמדות שונות בהתאם לצרכיהם. * **הודעת צד ג':** הפסיקה שוללת ראייה של הודעת צד ג' כויתור על תניית בוררות. 4. **החשש מפיצול הליכים:** * בית המשפט קבע כי חשש זה הוסר עם מחיקת הודעת צד ג' בהליך המקביל. * בנוסף, הלכה פסוקה קובעת כי חשש לפיצול הליכים כשלעצמו אינו מהווה "טעם מיוחד" שלא להפעיל תניית בוררות. **החלטה:** בית המשפט נעתר לבקשת הנתבעים, הורה על עיכוב ההליכים בתביעה ובתביעה שכנגד, והפנה את הצדדים להליך בוררות. כמו כן, בהתאם להסכמת הנתבעים, הורה בית המשפט על מחיקת הביטוי "יהיה פטור מכללי הראיות ומסדרי הדין הנהוגים בישראל" מסעיף 5.7(1) להסכם הניהול. התובעים חויבו בתשלום הוצאות לנתבעים. **חידושים משפטיים/הערות:** * **פרשנות תניית בוררות:** הדגש על פרשנות ליברלית של תניות בוררות, מתוך מגמה לכבד הסכמות ומניעת התדיינויות כפולות. * **חוזה אחיד ותניית בוררות:** הניתוח המעמיק של תניית בוררות בהקשר של חוזה אחיד, תוך הבחנה בין חזקת קיפוח למבחן הקיפוח המהותי, והגורמים שהביאו למסקנה כי התניה אינה מקפחת במקרה זה (קביעת הבורר בהסכמה/ראש הלשכה, כפיפות לדין מהותי, נכונות להתנות על שחרור מכללי ראיות וסדרי דין). * **ויתור על זכות בוררות:** ניתוח נסיבתי של טענות בדבר ויתור, והבחנה בין התנהלות בהליכים שונים, ובפרט כשמדובר במערכות יחסים משפטיות שונות (הסכם ניהול מול הסכם שכר טרחה). * **פיצול הליכים:** דחיית טענת פיצול הליכים כטעם מספק לדחיית בקשת בוררות, במיוחד כאשר ניתן למזער את החשש.