רע"א 1850/19

תקציר

בית המשפט בחן בקשת רשות ערעור על תיקון בקשה לאישור תובענה ייצוגית והחליט לדחות אותה. בית המשפט הדגיש כי בקשות לתיקון בקשות מסוג זה צריכות לעמוד באמות מידה משפטיות קבועות לתיקון כתבי טענות בהליכים אזרחיים, תוך התחשבות בהיבטים הייחודיים של תובענות ייצוגיות. כאשר בקשות כאלה נעשות בשלב מוקדם של התהליך ונראה כי הן תורמות ליישוב סכסוכים, הן עשויות להישקל בחיוב, שכן הדבר עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי בניהול תובענות ייצוגיות יעילות. עם זאת, תיקונים לא צריכים לשמש הזדמנות לשפר בקשות שהוגשו בחופזה או להציג עובדות וטיעונים שהיו צריכים להיכלל מלכתחילה. במקרה זה, החלטת בית המשפט המחוזי שלא לאפשר את התיקון נמצאה ראויה בשל העיתוי וחוסר הקשר בין העילות החדשות לבין עמדת המועצה. הבקשה לתיקון הוגשה לאחר שהמשיב כבר השיב ולא נבע מתגובה בלתי צפויה. בית המשפט המחוזי לא מצא הצדקה לשיהוי וראה בתיקון ניסיון לתקן חולשות לכאורה בבקשה הראשונית, ולא כניגוד ישיר לטענות המשיב. עוד הסביר בית המשפט כי העילות החדשות לא קידמו באופן משמעותי את סוגיות הליבה של המחלוקת, בעיקר סביב פרשנויות הרישיון וההסכמים. בנוסף, בעוד שתביעות ייצוגיות יכולות לתקן בעיות צרכניות, זה לא תמיד מכריע, שכן הן גם משרתות מטרות רחבות יותר, כגון מתן גישה שיפוטית והרתעה מפני הפרות חוק. בית המשפט הדגיש את חשיבותה של הפרשנות השיפוטית על פני עמדות רגולטוריות, אלא אם כן קיימים טעמים משמעותיים ליישר קו עם האחרונים. לבסוף נדחתה הבקשה, והמבקש, לרנר, חויב לשלם למשיב הוצאות בסך 8,000 ₪.