רמ"ש 20273-03-21

תקציר

השופט החליט לקבל את ערעור האישה לשקול מחדש את החלטת בית המשפט קמא בעניין תשלומי מזונות זמניים. קביעתו של בית משפט קמא כי לאישה היו די כספים בחשבון הבנק שלה והכנסות מסוימות מעבודה כדי לדחות את בקשתה למזונות לא הייתה מוצדקת דיה. האישה הסבירה כי הכספים בחשבונה נועדו להוצאות משפט, ובית המשפט היה צריך להתחשב בכך. יתר על כן, בית הדין לא בירר האם הכנסתה של האישה מעבודה התבססה על הכנסתה בפועל או על כושר ההשתכרות הפוטנציאלי שלה. השופטת הדגישה כי מטרת המזונות הזמניים היא להבטיח כי שני בני הזוג יוכלו לקיים את עצמם כלכלית במהלך ההליכים המשפטיים מבלי לפגוע בייצוגם המשפטי. לפיכך, החלטתו של בית משפט קמא בטלה ויש לבחון אותה מחדש. יש לבחון מחדש את בקשת האישה למזונות זמניים על סמך הראיות שהוצגו, תוך התחשבות בשתי הבחנות הנוגעות להכנסות האישה: האם עבדה לפני ההליך המשפטי והאם דמי האבטלה הנוכחיים שלה הם תוצאה של ההליך המשפטי. בנוסף, ציינה השופטת כי בחשבון הבנק המשותף של בני הזוג נמצא סכום נכבד, ויש להמשיך ולבחון את הצעת הבעל לחלק אותו שווה בשווה ביניהם. השופט נעתר לערעור, הורה לבית המשפט קמא לשקול מחדש את ההחלטה, והדגיש כי הגשת ראיות חדשות על ידי האישה ללא רשות תביא אותה לשאת בהוצאות הנלוות.