ת"א 1225/07

תקציר

המחלוקת נסובה סביב הפרה לכאורה של הסכם למכירת חלקת אדמה לקלמיקס על ידי אפרידר. ליבת הוויכוח היא האם תשלומים מסוימים, קרי היטל ביוב, חלו על החלקה לפני ההסכם וצריכים להיות מוטלים על קלמיקס כפי שנקבע בחוזה, או על אפרידר כאמור במכתב הבהרה ששלח בא כוחו של אפרידר. בית המשפט קובע כי מכתב ההבהרה אינו גובר על הוראות ההסכם, הקובע בבירור כי כל תשלומי החובה חלים על הרוכש (קלמיקס). כמו כן, בית המשפט קובע כי גם אם המכתב היה תקף, היטל הביוב לא חל על החלקה לפני המכרז, ולכן אפרידר לא הפרה את ההסכם בכך שלא שילמה אותו. גם הטענה כי אפרידר לא רשמה את הזכויות בחלקה על שמה של קלמיקס נדחית, שכן האחריות לאי רישום בגין היטל ביוב שלא שולם מוטלת על קאליקס שלא עמדה בהתחייבויותיה על פי ההסכם. בנוסף, ויתרה קלמיקס על זכותה לתבוע בגין אי פרצלציה של החלקה. עוד טענה קלמיקס כי נגרמו לה נזקים בשל נוסח מסמכי אישור הזכויות שהונפקו על ידי אפרידר, בהם נקבע כי קיימת מניעה להעברת הזכויות. בית המשפט קובע כי קלמיקס לא הוכיחה די הצורך כל נזק או קשר סיבתי בין נוסח המסמכים לבין הנזק הנטען. נטל ההוכחה מוטל על קלמיקס, שלא סיפקה כל ראיה קונקרטית לאובדן רווחים או לירידת ערך החלקה, ולא הראתה כי עשתה כל מאמץ לצמצם את הנזק. בסופו של דבר, התביעה נדחית, וקלמיקס חויבה לשלם לאפרידר הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 50 אלף שקל.