ת"ד 7147-12-22

תקציר

בהתאם לנסיבות המקרה, קבעה השופטת כי טווח הענישה ההולם לעבירות הנאשם הוא תקופת פסילה של 3 עד 6 חודשים, לצד פסילה על תנאי וקנס כספי. בהגיעו לקביעה זו הביא השופט בחשבון את הערך החברתי העומד על הפרק – שמירה על חיי אדם ושמירה על שלום הציבור בדרכים – והעריך את מידת הרשלנות, את הפגיעות שנגרמו לנאשם ואת הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה. השופט הגדיר את הרשלנות כמתונה ונתן משקל להודאה של הנאשם באחריות, הבעת חרטה ועבר תעבורתי נקי. בנוסף, הם שקלו את נסיבותיה האישיות של הנאשמת, לרבות השפעת העונש עליה ועל מצבה הנפשי בעקבות התאונה. השופט בחר שלא לחרוג ממתחם הענישה שנקבע ולכן גזר על הנאשם קנס של 1,500 שקל, שישולם בתשלומים, ותקופת פסילה של 4 חודשים, בניכוי פסילה מנהלית של 60 יום, שלאחריה שלושה חודשי פסילה על תנאי. לנאשמת נמסר על זכותה לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים ונקבע מועד כניסתו לתוקף.