ת"א 49119-05-20

תקציר

להלן ניתוח משפטי של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי של החלטה בנוגע לבקשה לבדיקה על ידי מומחה רפואי ומתן ארכה להגשת חוות דעת** **1. רקע עובדתי ותמצית טענות הצדדים:** ההחלטה ניתנה במסגרת תביעת פיצויים בגין נזקי גוף. הנתבעים (להלן: "המבקשים") ביקשו להעמיד את התובע (להלן: "המשיב") לבדיקת מומחה רפואי מטעמם, או לחלופין, לקבל ארכה להגשת חוות דעת רפואית. טענות המבקשים נסובו סביב קשיים כלכליים שמנעו מהם להגיש חוות דעת מוקדם יותר, והתייחסותם לסוגיית תחולת התקנות החדשות (תשע"ט-2018) אל מול התקנות הישנות (תשמ"ד-1984) על ההליך. המשיב התנגד לבקשה, וטען כי התקנות הישנות חלות, כי המבקשים איחרו במועדים להגשת חוות דעת, וכי הבקשה מהווה ניסיון ל"מקצה שיפורים" באיחור ניכר. **2. דיון משפטי – תחולת התקנות:** * **עקרון מרכזי:** בית המשפט קבע כי על ההליך חלות התקנות הישנות (תשמ"ד-1984), בהתאם לתקנה 180(ג)(1) לתקנות החדשות, אשר קובעת שתחילתן של התקנות החדשות היא ביום 1.1.2021, והן חלות על הליכים שנפתחו ביום זה או לאחריו. מאחר שכתב התביעה הוגש לפני 1.1.2021, התקנות החדשות אינן חלות על ההליך, למעט הוראות ספציפיות שהותקנו לעניין זה. * **התייחסות לתקנות החדשות:** בית המשפט בחן את טענות המבקשים בדבר תחולת תקנה 180(ג)(3) לתקנות החדשות, אשר מתייחסת לתיקון כתבי טענות, ודחה אותן בהקשר הנדון. כמו כן, נדחתה ההפניה לתקנה 93(א) לתקנות החדשות, אשר עניינה "אי קיום הוראות" בעניין הגשת חוות דעת, מכיוון שתקנה זו לא נכללה בגדר החריגים שנקבעו בתקנה 180(ג)(1). * **השלכה של קביעת תחולת התקנות:** קביעה זו של בית המשפט הינה בעלת משמעות מכרעת, שכן היא מכוננת את המסגרת הדיונית הרלוונטית לבירור הבקשה. **3. דיון משפטי – עקרונות הגשת חוות דעת רפואיות:** * **הכלל הבסיסי:** בית המשפט הזכיר את הכלל המחייב את כל אחד מבעלי הדין לצרף חוות דעת רפואית לכתב טענותיו, ככל שהוא מבקש להוכיח עניין שברפואה (רע"א 2399/21 "פלוני נ' פלוני"). * **הזכות לבדיקה מקדימה:** על מנת לאפשר לנתבע להגיש חוות דעת מטעמו, על התובע לאפשר לו, ללא דיחוי, לבצע בדיקה מקדימה על ידי מומחה מטעם הנתבע (רע"א 2948/10 "גליצנשטיין נ' מדינת ישראל"). **4. דיון משפטי – תחולת התקנות הישנות וההליכים הדיוניים:** * **סעיף 128 לתקנות הישנות:** סעיף זה קובע את ההליכים בעניין הגשת דרישה לבדיקה על ידי מומחה רפואי מצד הנתבע, ואת המועדים להגשת חוות דעת נגדית. * **דרישה לבדיקה:** יש להגיש דרישה בכתב בתוך 30 יום מהמצאת חוות הדעת של התובע. * **הגשת חוות דעת נגדית:** יש להגיש בתוך 60 יום מהמצאת חוות הדעת של התובע, אלא אם בית המשפט קבע מועד ארוך יותר. * **מחדלים דיוניים של המבקשים:** בית המשפט הצביע על כך שהמבקשים לא פעלו בהתאם לסעיף 128 לתקנות הישנות. הם ביקשו להעמיד את המשיב לבדיקה לראשונה במסגרת כתב ההגנה (16.1.2022), וכן טענו לצורך בעיון במסמכים רפואיים. בכתב ההגנה מטעם נתבע 6 (5.12.2022) הוצע מינוי מומחה מטעם בית המשפט. המשיב סירב לבדיקה, וטען כי חלף המועד לכך. * **"מקצה שיפורים" ושיהוי:** התנגדות המשיב התבססה גם על הטענה כי בקשת המבקשים מהווה ניסיון ל"מקצה שיפורים" לאחר שהגישו כתבי הגנה ללא חוות דעת רפואית, תוך ויתור על זכותם לבקש ארכה. **5. חידוש משפטי ועקרונות משפטיים בהחלטה:** * **גמישות דיונית מול עיקרון הסופיות:** עיקר ההחלטה נוגע לאיזון בין הצורך בהקפדה על סדרי דין ומועדים (שמטרתם להביא לסיום ההליך) לבין הצורך לאפשר בירור אמיתי של המחלוקת המהותית, במיוחד כאשר מדובר בנזקי גוף. * **התחשבות במצוקה כלכלית ("טעם מיוחד"):** בית המשפט נתן משקל משמעותי למצבם הכלכלי הדחוק של חלק מהמבקשים, אשר יוצגו על ידי לשכת הסיוע המשפטי. בית המשפט קבע כי "דחק כלכלי" מהווה "טעם מיוחד" או "הצדקה" לפטור מהגשת חוות דעת או למתן ארכה (בהסתמך על פסיקות דומות כגון רע"א 7790/20 ורע"א 7975/18). עקרון זה מבטא את השאיפה למנוע פגיעה בזכות הגישה לבית המשפט ובזכות להליך הוגן מחמת עוני. * **חבירת נתבעים למימון משותף:** בית המשפט התייחס לחיבורם של המבקשים לצורך מימון מומחה רפואי, מה שמעיד על מאמץ להתגבר על הקשיים הכלכליים. בכך, בית המשפט מבקש להבטיח ש"לא תיפגע הגנת מי מהמבקשים מחמת עוני". * **הכרעה על בסיס ראיות מהותיות:** על מנת שהמחלוקת בעניין נזקו של המשיב תוכרע על בסיס ראיות מהותיות (חוות דעת רפואיות) ולא מחמת מחדלים דיוניים, נאות בית המשפט להיעתר לבקשה למתן ארכה. זוהי גישה המתמקדת ב"צדק המהותי" על פני "צדק הפרוצדורלי". * **חיוב בהוצאות:** על אף מתן הארכה, הטיל בית המשפט הוצאות על המבקשים. זאת, על מנת לשקף את המחדלים הדיוניים שלהם ולהרתיע מפני התנהלות דומה בעתיד. **6. סוף דבר:** בית המשפט החליט להיעתר לבקשה למתן ארכה של 30 יום להגשת חוות דעת רפואית מטעם המבקשים, תוך חיובם בהוצאות למשיב בסך 3,000 ₪. כמו כן, נקבע כי ב"כ הצדדים יתאמו מועד לבדיקת המשיב בתוך 15 יום. ההחלטה משקפת גישה פרגמטית וצודקת, המנסה לאזן בין דיני סדר הדין לבין הצורך בבירור מהותי של המחלוקות, תוך מתן דגש על התחשבות במצוקה כלכלית.