ע"ח 59825-09-22

תקציר

מדובר במקרה של נאמן לפשיטת רגל שניסה למכור ארבעה נכסים של חייב שהוכרז פושט רגל בשנת 2011. הנאמן מונה לנהל את נכסי החייב. עם זאת, מכירת ארבעת הנכסים התעכבה מסיבות שונות עד לשנת 2020. בתוך כך, בשנת 2022 היה החייב נתון לחקירת משטרה בגין עבירות הלבנת הון ומיסוי, שהובילו לרישום צווי הקפאת מקרקעין על ארבעת הנכסים. הנאמן טען כי מאחר שהוענקו לו נכסי החייב עם הכרזתו של האחרון על פשיטת רגל בשנת 2011, לא היו לחייב זכויות בנכסים בעת הוצאת צווי הקפאת המקרקעין, ולכן יש לבטל את צווי ההקפאה. מנגד, טען החייב כי הוראות בית המשפט לפשיטת רגל לא שללו ממנו את זכויותיו על הנכסים, ויש לאפשר למדינה לעקל את הנכסים במסגרת החקירה הפלילית. בית משפט השלום דחה את בקשת הנאמן אך התיר לו להעלות את טענותיו. בסופו של דבר, קיבל בית המשפט העליון את ערעורו של הנאמן וביטל את החלטת בית המשפט קמא, בקובעו כי יש לאפשר לנאמן, כבעל הנכסים, למכור את ארבעת הנכסים.