ת"ק 807/05

תקציר

תיק בית המשפט סובב סביב תובע שרכש דירה שבנה הנתבע. התובעת, שלא נמכרה ישירות לדירה על ידי הנתבעת, גילתה פגמים בשיש שהותקן בדירה. הנתבע ניסה לשלוח הודעת צד ג' ליצרן השיש, אך בית המשפט דחה זאת מכיוון שהיא נשלחה שלא כדין. הסוגיה העיקרית שעמדה על הפרק הייתה האם נתבע שאינו יחיד יכול להגיש תביעה שכנגד או לשלוח הודעת צד ג' לבית משפט לתביעות קטנות, שאמור לדון רק בתביעות פרטניות. בית המשפט טען בהרחבה כי יש לכבד את כוונתו הברורה של החקיקה המגבילה תביעות קטנות לתובעים בודדים, ולראות בתביעות שכנגד ובהודעות צד שלישי תביעות לכל דבר ועניין. מתייחסים אליהם ככאלה בתקנות, דורשים הצהרות הגנה ויש להם השלכות אם לא נענו. פסק הדין של הערכאות הנמוכות יותר, שהתיר לתאגידים לשלוח הודעות צד שלישי ולהגיש תביעות שכנגד, לא היה מחייב, ובית המשפט צידד בכוונת המחוקק על פני שיקולים תועלתניים. עם זאת, שני הצדדים הסכימו על פסק דין פשרה, שהביא לדחיית התביעה במלואה. הנתבעת תשלם לתובע סך של 2,000 ₪, כולל ריבית והצמדה ליום 1.3.2002, מבלי לקבוע את חבותם המשפטית של הצדדים. בית המשפט עודד את הפשרה, והסביר כי החלטות כאלה מתבטלות רק לעתים רחוקות בערעור, וכל צד יישא בהוצאותיו.