בג"צ 2050/24

תקציר

העתירה בפני השופט א' גרוסקופף דנה בהחלטה בדבר זכאות בנה של העותרת לגמלת ילד נכה מהמוסד לביטוח לאומי. השתלשלות האירועים החלה בתביעת העותרת בשנת 2019 ונמשכה על פני ארבע שנים, וכללה ערעורים ודיונים רבים בפני הוועדה הרפואית לעררים (ילד נכה) ובתי הדין האזוריים והארציים לעבודה. ועדת הערר אישרה בסופו של דבר גמלת ילד נכה לבנו של העותר, אך דחתה את ההשגחה החלקית ואת התלות בהזנה. גם החלטות בתי הדין לעבודה בערעורים הבאים של העותרת היו שליליות. השופט א' גרוסקופף קבע כי בג"ץ לא יתערב בהחלטות בתי הדין לעבודה, שכן אין מדובר במקרה חריג המצדיק התערבות. השופט מצא כי העותרת לא הוכיחה פגמים ממשיים בהחלטות בתי הדין לעבודה וכי הסוגיות העומדות על הפרק הן עניינים רפואיים-עובדתיים שמוטב להותיר למומחיותם של בתי דין אלה. בנוסף, השופט א' גרוסקופף לא התייחס לטענות העותר בדבר הרכב ועדת הערר ובקשות הפיצויים, שכן הן לא הוצגו במסגרת הפרוצדורלית המתאימה. השופטת דחתה גם את הטענה בדבר היעדר דיון במעמד הצדדים בבית הדין הארצי לעבודה. לבסוף נדחתה העתירה, ולא נפסקו הוצאות.