ת"א 19564-08-13

תקציר

התובעים והנתבע חלוקים ביניהם באשר לשטחה של חנות שנמכרה, כאשר התובעים סבורים כי נמכרה להם חנות בשטח של 25.5 מ"ר, ואילו הנתבעת טוענת כי צוין במפורש בהצעת הרכש כי מדובר בשטח של כ-25 מ"ר. לאחר פסק הדין הקודם לטובת התובעים, הם טוענים כי שכרו שמאי שמצא כי שטח החנות הוא 21 מ"ר בלבד. בינתיים, מסמכי הנתבעת והעירייה מתארים את השטח באופן שונה, שנע בין 21.2 ל-28 מ"ר. התובעים מבקשים פיצוי בגין אי ההתאמה בשטח החנות. הנתבעת הגישה בקשה לסילוק על הסף מכמה טעמים: השתק, התיישנות, כתבי ויתור חתומים וחוסר עילה. עם זאת, השופטת דוחה את הבקשה לדחייה על הסף בשל חוסר עילה וחוסר תום לב. השופט רואה צורך בבירור עובדתי גם לגבי עילות הדחייה האחרות, קרי תקופת ההתיישנות והחתימה על כתבי ויתור, ועל כן יוכרעו סוגיות אלה במהלך המשפט.