ע"פ 4475/91

תקציר

השופטת דורנר נתנה את הכרעת הדין בערעור על הרשעתו של אדם בשם דני לוי. ההרשעה מתייחסת לשלושה אישומים: רצח אתי כהנא, ואיומים וכליאת שווא של רחל חן. פסק הדין מסכם את הפרטים העגומים של המקרה, וקובע כי כהנא הייתה שעבדה באזור חוף תל ברוך. היא נראתה לאחרונה בחיים בליל ה-25 במאי 1990, וגופתה התגלתה בתוך מערבל בטון במפעל סמוך למחרת. הנתיחה שלאחר המוות העלתה כי כהנא הושמה בתוך המיקסר בעודה בחיים, מה שהוביל למותה המחריד. החקירה התמקדה במפעל, שם התגלו מספר ראיות הקושרות את המנוח לשטח המפעל. יש לציין כי במקלחת בניין המפעל נמצא מסמך המתוארך ליום מותה של כהנא ונושא את חתימתה. המסמך זיכה לכאורה את לוי, וקבע כי הייתה עמו מרצונה החופשי. עם זאת, טביעות אצבעותיהם של כהנא ולוי נמצאו במסמך זה. לוי היה עובד תחזוקה במפעל ובעל עבר פלילי, הכולל הרשעה קודמת ברצח והרשעה נוספת באונס. עובדה זו, יחד עם ראיות נסיבתיות נוספות, עוררו חשד כלפיו. המשפט התמקד בשאלה האם לוי אחראי לרצח כהנא, שכן לא היו עדי ראייה לפשע. גזר הדין פירט את הכרונולוגיה של האירועים שהובילו לגילוי הגופה והדגיש את התנהגותו המרמה של לוי ביחס לתנועת מערבל הבטון, שהעניקה לו גישה בלעדית לזירת הפשע. השופט דחה את טענותיו של לוי לחפותו ואת ניסיונותיו להסיט את האשמה. הראיות, כולל המסמך המפליל ועדותה של רחל חן, נוספת, שעברה מפגש מפחיד עם לוי במפעל, הצביעו על אשמתו של לוי. השופט הכיר בכך שלא ניתן לקבוע את מועד מותה המדויק של כהנא, אך הגיע למסקנה כי הוא התרחש זמן מה לאחר תצפיותיה האחרונות, בין ליל שישי לשבת אחר הצהריים. השופטת דחתה גם את טענותיו של לוי בנוגע להשתלת המסמך ולהפעלת מערכת האזעקה של המפעל. בסופו של דבר, השופט לא מצא ספק סביר שלוי רצח את כהנא וגם ביצע את העבירות נגד חן. לפיכך, הערעור על ההרשעה נדחה, ולוי נידון למאסר עולם ולשש שנים בגין העבירה הנוספת, שירוצו במקביל. השופטים ברק וא' לא מצאו עילה להתערב, ופסק הדין ניתן ביום 27.9.93 והביא לדחיית הערעור.