ע"מ 504/09

תקציר

פסק הדין מקבל את חמשת הערעורים על ההחלטה לפתוח שומות לפי סעיף 147 לפקודה. בית המשפט מצא כי אמנם פקיד השומה אכן טעה משפטית בשומות המקוריות, אך הנסיבות אינן חריגות דיין כדי להצדיק הפעלת הסמכות לפי סעיף 147 לגבורתן. הסיבה לכך היא שהטעות חלה על קבוצה מצומצמת של שמאים, וכבר תוקנה בהמשך. השופט הדגיש כי יש להשתמש בסמכות לבטל שומות סופיות רק במשורה, ובנסיבות חריגות, תוך כיבוד עקרון סופיות השומות והאינטרסים של הנישום. פסק הדין במקרה זה מביא בחשבון גם כי השומות המקוריות היו הסכמים שנערכו בין המערערים לבין המשיב, אשר מטבעם יש בהם אלמנטים של פשרה. לפיכך, ההחלטה לבטל אותם ולהוציא שומות חדשות מתהפכת, והשומות המקוריות חוזרות. בנוסף, חויב המשיב לשלם לכל אחד מהמערערים הוצאות בסך 5,000 ש"ח.