ת"א 37553-04-20

תקציר

פסק דין זה נובע מתביעה שהגיש תובע בן 73 שנפגע בעת שעבד אצל מעסיקו, קואופרטיב חקלאי המייצר רהיטים. התובע קפץ משולחן תוך כדי החלפת מסור ונפצע בידו. נסיבות התאונה אינן שנויות במחלוקת. התובע והנתבעים – המעביד והמבטחת – חלוקים ביניהם באשר לחבות ולנזקים. בית הדין פסק לטובת התובעת, וקבע כי המעסיק התרשל ולא נקט אמצעי זהירות סבירים למען בטיחות העובדים. המעסיק ידע על נוהג העבודה הלא בטוח של טיפוס על שולחן וירידה ממנו כדי להחליף את המסור, אך לא הדריך את העובדים על שיטות בטוחות יותר ולא סיפק הכשרה מתאימה. הדבר היווה הפרה של חובת הזהירות שלהם. עם זאת, בית המשפט מצא גם את התובע אשם ב-40% בתאונה בשל רשלנותו התורמת לכך. הוא בחר לקפוץ מהשולחן במקום להשתמש בסולם או לשבת על השולחן כדי לרדת בבטחה. בית המשפט העריך את נכותו הרפואית של התובע בשיעור של 25% ופסק לו 95,000 ₪ בגין כאב וסבל, 20,000 ₪ עבור הוצאות בעבר ובעתיד ו-20,000 ₪ עבור סיוע לצד שלישי. הפסד השתכרות העבר חושב בסך של 3,823 ₪, בהתאם לשכרו של התובע. עם זאת, בית המשפט מצא כי לתובע לא נגרם הפסד השתכרות עתידי עקב התאונה. גילו של התובע והעובדה שהמשיך לעבוד מעבר לגיל הפרישה תמכו בקביעה זו. סך הנזקים חושב בכ-139,000 ₪, בניכוי 40% בגין אשמתו התורמת של התובע, והסתכמו בו ב-83,500 ₪. כמו כן ניכה בית המשפט סכום סמלי של 26,813 ₪, אותו יכול היה התובע לקבל מהמוסד לביטוח לאומי אך לא תבע. כתוצאה מכך נגרם נזק סופי של 57 אלף שקל. הנתבעים חויבו לשלם סכום זה ביחד ולחוד, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 19,022 ₪. התשלום יבוצע תוך 30 יום.