ת"פ 4897-12-24
גזר דין מחוזי באר שבע
תקציר
להלן ניתוח משפטי של פסק הדין בת"פ (מחוזי ב"ש) 4897-12-24, מדינת ישראל נ' אלג'בור: ### **רקע כללי** הנאשם, צעיר כבן 18 ללא עבר פלילי, הורשע בעבירת הצתה (סעיף 448 לחוק העונשין) לאחר שהצית את רכב אמו על רקע ויכוח משפחתי. המקרה מדגים את הגישה השיפוטית המחמירה כלפי עבירות הצתה, בשל הפוטנציאל ההרסני והבלתי נשלט הטמון באש, תוך בחינת המתח שבין שיקולי שיקום לבין עקרון ההלימה והרתעת הרבים. ### **עקרונות משפטיים מרכזיים** #### **1. חומרת עבירת ההצתה כערך מוגן** בית המשפט מדגיש כי עבירת ההצתה אינה עבירת רכוש גרידא, אלא עבירה בעלת פוטנציאל פגיעה אדיר בשלום הציבור ובחיי אדם. בפסק הדין מצוטט הלכת ע"פ 5953/22, לפיה המצית "לא יודע ולא יכול לדעת כיצד העבירה תסתיים". החומרה נובעת מ"הסכנה האינהרנטית" הגלומה באש, המצדיקה ככלל ענישה מאחורי סורג ובריח, גם בהיעדר עבר פלילי. #### **2. דוקטרינת ה"בגיר הצעיר"** השופט אלון גביזון מיישם את ההלכה הפסוקה (ע"פ 6961/17) לפיה גיל 18 הוא "קו פרשת המים". בעוד שהנאשם צעיר (כבן 18 וחודשיים בעת ביצוע העבירה), בית המשפט מדגיש כי קטגוריית ה"בגיר הצעיר" אינה מעניקה חסינות מפני ענישה משמעותית, וכי יש להיזהר משחיקת העיקרון הסטטוטורי המבחין בין קטין לבגיר. #### **3. חשיבותו של אפיק השיקום (והשלכות הכשל בו)** זהו נדבך מרכזי בניתוח: * **ההזדמנות השיקומית:** בית המשפט העניק לנאשם מספר הזדמנויות להשתלב בתוכניות טיפוליות (כגון תוכנית "יתד"). * **היעדר כנות בשיקום:** התנהלות הנאשם – היעדרות מפגישות וסירוב להכיר בנזקקות טיפולית – פורשה על ידי בית המשפט כעדות לכך שהמוטיבציה לשיקום הייתה "חיצונית" ונועדה להשפיע על ההליך המשפטי בלבד. * **התוצאה המשפטית:** משלא הופנם הצורך בטיפול, נשללה האפשרות לחרוג לקולא ממתחם הענישה משיקולי שיקום, והוטל מאסר בפועל. ### **חידושים ודגשים בפסק הדין** * **הצתה במסגרת "יישוב סכסוך":** בית המשפט מותח ביקורת על השימוש בהצתה כאמצעי לפתרון קונפליקטים (גם בתוך המשפחה). קביעה זו מחזקת את המגמה לראות במעשים אלו אלימות מסוכנת הדורשת "מענה נוקב" של מערכת המשפט, ללא קשר לקרבה המשפחתית או למניע האישי. * **גמישות במתחם הענישה:** בית המשפט מבהיר כי מנעד הענישה בעבירות הצתה רחב מאוד ומושפע מפרמטרים של תכנון, אמצעים (שימוש בדלק) ומיקום (קרבה לבית/מחסן). למרות זאת, העובדה שהנאשם הצטייד מראש בדלק (תכנון) שללה הקלה נוספת בעונש. * **הבחנה בין סליחה לבין אכיפה:** בית המשפט מציין כי למרות העובדה שהאם סלחה לנאשם (מה שהוביל לביטול רכיב הפיצוי), אין בכך כדי לאיין את האינטרס הציבורי בהרתעה. סליחת הקורבן היא שיקול רלוונטי, אך היא אינה גוברת על עקרון ההלימה כאשר מדובר בעבירה המעמידה את שלום הציבור בסיכון. ### **סיכום המסקנה השיפוטית** פסק הדין מהווה תזכורת לכך שבהיעדר פנייה אמיתית וכנה להליך טיפולי, עקרון ההלימה (העונש הראוי למעשה) גובר על שיקולי השיקום של הנאשם. העובדה שהנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי, בשילוב גילו הצעיר והיעדר עבר פלילי, הובילו למיקומו ב**תחתית המתחם** (11 חודשי מאסר), אך לא לחריגה ממנו באמצעות עבודות שירות.
חקיקה מקושרת
ת"פ 4897-12-24 מדינת ישראל נ. סאמר אלג'בור, מחוזי (14.7.2026)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.