ת"פ 65197-02-23

תקציר

הנאשם ביקש להעמיד לדין בגין עבירה של שימוש אסור בקרקע המיועדת לשימוש חקלאי. הם חויבו לפי סעיף 243 לחוק התכנון והבנייה והוטל עליהם קנס מנהלי בסך 200 אלף שקל. הנאשם הודה באישום אך ביקש להפחית את הקנס. הפרקליטות טענה כי יש להותיר את הקנס על כנו או להגדילו עד לסכום של 400,000 שקל, שכן הנאשם המשיך בביצוע העבירה למרות מספר התראות והטלת הקנס המנהלי. בא כוח הנאשם טען כי הנאשם אינו מקבל ההחלטות העיקרי וביקש קנס נמוך יותר, בנימוק של קשיים כלכליים. בית המשפט התייחס למקרים קודמים ולמסגרת המשפטית לעבירות מנהליות, ממנה עולה כי הפחתה מהקנס המנהלי צריכה להישקל רק בנסיבות מיוחדות. השופט ציין את חומרת עבירות התכנון והבנייה ואת שכיחותן בישראל, והדגיש את הצורך בענישה מחמירה. הם קבעו כי יש לראות את הקנס המנהלי כנקודת המוצא לגזר הדין ולהפחותו רק במקרים חריגים. במקרה הנוכחי, בית המשפט מצא כי הנאשם לא פינה את הקרקע במהירות למרות מספר אזהרות. עם זאת, רוב המבנים הבלתי חוקיים פונו או הופסקו בעת מתן גזר הדין. לפיכך החליט בית המשפט להטיל קנס של 160 אלף שקל, נמוך במעט מהקנס המנהלי המקורי, עם אפשרות ל-160 ימי מאסר אם הקנס לא ישולם. כמו כן הוציא בית המשפט צו הריסה ואיסור הריסה מיידי לכל המבנים והשימושים. לנאשם ניתנה הזכות לערער על פסק הדין.