רע"פ 4384/13

תקציר

פסק הדין הנדון נראה כהכרעה משפטית בדבר תחולתם של סעיפים שונים בחוק רישוי עסקים ובחוק סדר הדין הפלילי על תיק שעניינו כתב אישום לפי סעיף 14 לחוק רישוי עסקים. באופן ספציפי, פסק הדין מתייחס לאפשרות לערער על החלטה שניתנה לפי סעיף 17 לחוק רישוי עסקים, המסמיך את בית המשפט להוציא צווים המגבילים או מונעים את הפעילות העסקית נשוא כתב האישום. המשיבים בתיק טענו לדחיית הערעור משני טעמים פרוצדורליים: חוסר סמכות ושיהוי בהגשת הערעור. עם זאת, בית המשפט לא קיבל טענות אלה. פסק דינו של השופט גיא שני קובע כי מאחר שאין הוראה מפורשת בחוק רישוי עסקים בדבר זכות ערעור על החלטת סעיף 17, יש להחיל את הדין הכללי. יתר על כן, מאחר שניתן לערער על החלטה כזו לבית המשפט המחוזי על סמך פסיקות קודמות, שני טוען כי אותו היגיון מכתיב כי יש להתיר בקשת רשות ערעור גם על פי הדין הכללי. עוד הוא מציין כי בית המשפט העליון דן בתיקים קודמים הנוגעים לסעיף 17 לחוק רישוי עסקים. באשר לאיחור בהגשה, קובע השופט כי יש להחיל את מגבלת 45 הימים כפי שנקבעה בדין הכללי, ולא את מגבלת 30 הימים כפי שצוטטה בדין פרוצדורלי אחר שצוטט על ידי המשיבים. ההחלטה מהווה אפוא תקדים למקרים עתידיים, ומבהירה את המסגרת הפרוצדורלית שבמסגרתה יש להגיש ערעורים מסוג זה.