ע"פ 658/82

תקציר

פסק הדין הנדון עוסק במחלוקת על התחייבות כספית בין פ. בן-צבי בע"מ לבין פנחס בן-צבי (המשיבים) ושמדר מעליות בע"מ וסיחם מעליות בע"מ (המערערים). במהלך המשפט הסכימו הצדדים להצעה לערבות אישית שתיחתם על ידי מנהלי המשיב מס' 2 והמערער מס' 1, במקום עיקול זמני על כספי המערערים מצד שלישי. אולם, מנהלה של המערערת מס' 1 סירב למסור את הערבות. לאחר מכן הגישו המשיבים בקשה לביזיון בית המשפט, ובית משפט קמא הטיל על המערערים קנס בסך 1,000 ₪ ליום לצורך אכיפת הצו. המערערים ערערו על החלטה זו לבית המשפט העליון, אשר דחה את הערעור. בית המשפט העליון קבע כי הוראת בית משפט קמא היא החלטה מחייבת הניתנת לאכיפה בדרך של ביזיון בית המשפט, שכן היא מצויה בסמכותו המהותית של בית המשפט ובהסכמת הצדדים. יתר על כן, הצו היה פרוספקטיבי וניתן היה לאכוף אותו כל עוד לא מומש, והמערערים היו אחראים לוודא שמנהלם יחתום על הערבות. עוד הדגיש בית המשפט כי הסמכות לאכוף צווים באמצעות הליכי ביזיון בית המשפט נתונה לשיקול דעת, אך ככלל יש להפעיל אותה כדי להבטיח ביצוע צווי בית משפט ביחסים אזרחיים. במקרה דנן, חלוף הזמן בין הצו לבין הליכי הביזיון לא הצביע על ויתור מצד המשיבים, והחלטתו של בית משפט קמא להטיל קנסות הייתה נתונה לשיקול דעתו.