רע"א 6801/15

תקציר

פסק הדין דן בהכרעה משפטית הנוגעת לאי מתן רשות ערעור על החלטות שהתקבלו בהלכת סוויסה, ובפרט בעניין דחיית חשיפת מסמכים בהליכי קדם משפט. בית המשפט מאשר כי החלטות שהתקבלו לפי תקנה 112 לפרק התשיעי לתקנות סדר הדין האזרחי אינן ניתנות לערעור, למעט במקרים של גילוי מסמכים ספציפיים או טענות לסודיות. פסק הדין מבחין בין החלטות הנוגעות לעיתוי לבין החלטות הנוגעות לקיומו של חיסיון, ומציין את הראשונה כפרוצדורלית וזמנית. בית המשפט מדגיש כי שיקול הדעת של בית המשפט הפרוצדורלי הוא בעל חשיבות עליונה ורק במקרים נדירים תתערב ערכאת ערעור. באשר לצו הצגת ראיות, קובע פסק הדין כי החלטות אלה, אף שהן עלולות לפגוע יותר, נופלות גם הן תחת החלטות פרוצדורליות שאינן ניתנות לערעור לפי סעיף 1(6) לצו בית המשפט. על אף ששינויים פרוצדורליים עשויים להשפיע על היתרון היריב של הצדדים, הם שואפים להגיע לחקר האמת, ונסיבות חריגות עשויות להצדיק הפרה כזו. בית המשפט מדגיש את אופייה הפרוצדורלי של ההחלטה, כאשר מסלול הערעור נחסם בצו בית המשפט אלא אם כן נפגעות זכויות יסוד פרוצדורליות. למרות אפשרויות ערעור אפשריות לאחר פסק הדין, פסק הדין מציע כי בעיות שנוצרו על ידי צווים פרוצדורליים לא ניתן לתקן בשלב הערעור; עם זאת, אין בכך כדי להצדיק ערעור באמצע המשפט. החלטתם פה אחד של השופטים סולברג, חיות ומזוז מאשרת כי ההחלטה הפרוצדורלית נופלת בגדר הסוגים המנועים מערעור, ומחזקת את המשמעות של שמירה על הוראות צו בית המשפט הקבועות. על המבקשים לשאת בהוצאות חלקיות בשל תחולתו של הצו שלא הוכרעה, אם כי סביר להניח שערעורם לא יצליח ללא קשר לאופייה הפרוצדורלי של ההחלטה.