בג"צ 2634/22

תקציר

תחילה הגישו העותרים תביעה לגמלת הבטחת הכנסה נגד המוסד לביטוח לאומי, בבקשה לקיים את ההליכים באופן פרטי בשל מידע רפואי רגיש הכרוך בכך. בקשתם אמנם נדחתה על ידי בית הדין המחוזי, אך הדיונים התנהלו בפועל בדלתיים סגורות. בעקבות החלטת בית הדין הארצי לקיים את דיוני הערעור בפומבי, קבע בית הדין המחוזי כי גם ההליכים בערכאה נמוכה יותר יהיו פתוחים. ניסיונותיהם של העותרים לערער על החלטה זו בערכאות גבוהות יותר לא צלחו, מה שהוביל אותם להגיש עתירה בטענה כי החלטת בית המשפט המחוזי פוגעת בזכותם לפרטיות. עם זאת, בג"ץ, בשבתו כשופט נ' סולברג, דחה את העתירה על הסף, תוך שהוא מצטט פסיקה מבוססת השומרת התערבות בהחלטות בית הדין הארצי לעבודה למקרים חריגים של טעות משפטית משמעותית. בית המשפט הכיר בחששות לפרטיות העותרים אך לא מצא בהם די כדי להצביע על טעות כזו, מה גם שבית המשפט המחוזי כבר הבהיר כי ניתן להסיר את החיסיון לפי שיקול דעתו של השופט. יתר על כן, הסיווג השגוי של ההליכים כחסויים יוחס לטעות של מזכירות בית המשפט, שאינה עילה מספקת להתערבות. בעקבות זאת נדחתה העתירה, והחלטת בית המשפט המחוזי לפתוח את ההליכים לציבור התקבלה.