ת"א 7277/06

תקציר

הנתבעת טענה כי שתי התאונות המדוברות התרחשו בעת שהרכב שימש לצרכי תחרות ולא לתחבורה, ולכן הן חורגות מתחום חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. עוד טענה הנתבעת כי תנאי פוליסת הביטוח החריגו במפורש כיסוי לנהיגה תחרותית. עם זאת, השופט קבע כי הן מבחינה נורמטיבית והן מבחינה עובדתית אכן מדובר בתאונות דרכים כהגדרתן בחוק. לפיכך, חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים חל במקרה זה. השופטת ביססה החלטה זו על תכליתו החברתית של החוק, על פסיקה קודמת ועל נטל ההוכחה הרובץ על הנתבע. באשר לקביעת נכותו הרפואית של התובע, קיבלה השופטת את חוות דעתו של המומחה המוסכם, פרופ' מוזס, אשר בדק את התובע לאחר התאונות. פרופ' מוזס ייחס אחוז קטן מנכותו של התובע לכל תאונה, בהתחשב במצבו הרפואי הקודם. השופט התייחס גם לנכות תפקודית וקבע כי במקרה זה היא מתיישבת באופן הדוק עם הנכות הרפואית. לאחר מכן התעמק השופט בראשי הנזק השונים, לרבות כאב וסבל, אובדן השתכרות בעבר ובעתיד, הפסדי פנסיה, עזרה לזולת בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה. לתובע נפסקו הסכומים הבאים: - הפסד רווחי עבר: 77,275 ₪ - הפסד השתכרות עתידית: 100,000 ₪ - כאב וסבל: 36,594 ₪ - הפסדי פנסיה: 10,000 ₪ - עזרה לזולת בעבר ובעתיד: 8,000 ₪ - הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד: 5,000 ₪ - הוצאות נסיעה בעבר ובעתיד: 3,000 ₪ הסכום הכולל שנפסק לתובע עמד על 239,869 ₪. השופט פסק גם הוצאות משפט, הטיל על הנתבעים שכר טרחת תביעה והורה להם לשלם את שכר טרחת עורכי הדין של התובע. לבסוף, חויבה הנתבעת לפצות את התובע בסכום כולל של 238,065 ₪, כולל שכר טרחת עורך דין בשיעור של 15.34%, בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.