גמ"ר 11147-08-19

תקציר

הנאשם הואשם בעבירה של גרימת מוות ברשלנות. האירוע התרחש כאשר הנאשם נהג באוטובוס נתיב אקספרס לאחור, פגע בהולך רגל שעמד מאחורי האוטובוס והביא בסופו של דבר למותו. טענת התביעה נתמכה על ידי מספר עדי ראייה, בהם צעיר שהיה במקום וראה את המנוח נפגע מהאוטובוס ונופל ארצה. עוד עולה מהראיות כי האוטובוס לא היה מצויד באורות נסיעה לאחור פונקציונליים, זמזם נסיעה לאחור או מצלמת נסיעה לאחור, דבר שהיווה הפרת חובת זהירות של הנאשם. רשלנותו של הנאשם וחוסר זהירותו בעת נסיעה לאחור גרמו למותו של הולך הרגל. בית המשפט מצא את עדויותיהם של עדי הראייה אמינות ועקביות, והראיות הפיזיות, לרבות סימני גרירה על הכביש וקרעי בד באוטובוס, איששו את טענת התביעה כי המנוח נפגע ונגרר על ידי האוטובוס. זאת ועוד, אופי פציעתו של המנוח תמך במסקנה כי הוא מת כתוצאה מהתאונה ולא מסיבה אחרת. הנאשם לא סיפק הסבר חלופי משכנע וניסה להטיל דופי בחקירת המשטרה ובעדים, דבר שבית המשפט מצא כחסר אמינות. מחדלי החקירה עליהם הצביעה ההגנה לא נחשבו מספיקים כדי לעורר ספק סביר, שכן התביעה הציגה תשתית ראייתית איתנה. בסופו של דבר, הרשיע בית המשפט את הנאשם בגרימת מוות ברשלנות, וקבע כי התביעה הצליחה להוכיח את טענותיה מעבר לספק סביר. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 12.1.2024.